מחצית השקל על אורח חיים קס:א

ס"ק א שנשתנו כו' עיין בסוטה דף ט"ו ע"ב. דאמרי' דר' ישמעאל ס"ל דהכלי חרס שהיו משקין בו הסוטה מים מאררים היה צ"ל חדש ורבנן מכשירים אפי' בישן ואמר רבא ל"ש שלא נתאכמו (ר"ל הושחרו) פניו אבל נתאכמו פניו פסולים ופרש"י לרבנן קאי דמודו בנתאכמו דפסולים. דבעי' כלים דומיא דמים של סוטה מה מים שלא נשתנו אף כלים שלא נשתנו והדר בעי רבא נתאכמו והחזירן לכבשן ונתלבנו מהו מי אמרי' כיון דאדחי אדחי או דלמא כיון דהדר הדר ולא אפשט' וס"ל למ"א דע"כ גם במים שנשתנו וחזרו למראיתן מסתפק רבא דאי במים ודאי פסול א"כ מאי קמבע"ל לרבא בכלים הא בעי' דומיא דמים והא דהעמיד רבא אבעייתו על כלי ולא על מים משום דלא משכחת לה במים וכמ"ש התוס' ד"ה ומה מים שלא נשתנו תימא דמאחר דמי כיור הן כו' כמי מקוה ומי מקוה שנשתנו כשר כו' דמי צבע אין פוסלין המקוה בשינוי מראה (אע"ג דדוקא מי צבע דליכא ממש בצבע אבל נפל לתוכו יין ושינוי מרא' המקו' פסול דיש בו ממש ס"ל דכלי' שנתאכמו דומה לשינוי מרא' דמי צבע דג"כ אין בו ממש) כו' ונרא' כו' אסמכתא בעלמא היא וליכא אלא פסולא דרבנן עכ"ל א"כ מים שנשתנו מראיהן כשר וליכא למיבעי בחזרו למראיתן ואע"ג דהמ"ל במים שנשתנו מ' יין דפסולים אי חזרו למראיתן מה דינם י"ל כיון דלא איירי בהאי סוגיא בנדון זה אלא בנתאכמו דדומה למי צבע כנ"ל לא רצה להעמיד איבעייתו עליו עכ"פ בנט"י דפוסל שינוי מרא' איכא לספוקי כמו בכלי סוטה שנתאכמו וכיון דהרמב"ם ספ"ג מהל' סוטה פסק איבעיא דרבא לקולא וכמ"ש במשנ' למלך שם דס"ל כהתו' הנ"ל דאין פסול הכלי כ"א מדרבנן ולכן אזלי' בספיקו לקול' דהוי ספיק' דרבנן וא"כ ה"ה במים של נט"י כיון דעיקר נט"י דרבנן יש לילך בספיקו לקולא מ"מ נלע"ד אם יזדמנו לו אחר זה מים כשרים יטול שנית בלא ברכה כדלעיל ס"ח: