מחצית השקל על אורח חיים קנט:ד

(ס"ק ד) מגופ' כו' עמ"ש ס"ק ג' דזה טעם שולי קערה:

וע' פ"ל דכלים והוא המשנ' שהביא ס"ק ג' שולי קערה ושולי אסקוטלא דפסול דידהו הוי משום שלא נעשה לקבלה ובעינן דוקא קרסמן או שיפן דהוי מעשה אבל התקינה לתשמיש דהיינו יחוד ל"מ:

כ' בשל"ה כו' דרך הדד כו' אף ששם מיירי שבולט למעל' ע"ש אות קו"ף מ"מ לדינא ס"ל למ"א כיון דלא נעשה לקבלה וע' בס' א"ר:

כמין שפופרת ר"ל שהיא שלימה מכל הצדדים וגם בנקב שהיו המים יוצאים הי' לו ברזא וכה"ג כשר וכמ"ש רמ"א בסעיף שאחר זה ודע דאפי' נעשה כה"ג כעין שפופרת דוקא שהברזא תחוב' בפי השפופרת ובשעת נטילה מוציא הברזא מפי השפופרת ויוצאים מים על ידו מפי השפופרת וא"כ באים מים מכלי (ואעפ"כ צריך שהברזא תהי' מהודקת ואי אינה מהודקת ומנטפת שם א"כ לא עדיף מאלו לא הי' שם ברזא דאם נקוב עד שהוא ככונס משקה פסול ניהו דלדעת הרב"י מותר ליטול דרך הנקב מ"מ לדעת מ"א שהסכים עם הרשב"א דאם נקוב נקב המטהרו אפי' דרך הנקב אסור אם לא כיון שהם של מתכת וכה"ג אין הנקב מטהרו כיון שעושין מעין מלאכתן כמ"ש לעיל) או שהברזא תחובה באמצע השפופרת וכשנוטל ידיו מוציא הברזא לגמרי ויוצאים המים על ידו דרך מקום שהיתה הברזא תחובה דג"כ באים מכלי אבל אותן שהברזא תחוב' באמצע השפופרת ויש גם בברזא נקב נגד נקב השפופרת אלא שכל היום צד השלם של הברזא נגד נקב השפופרת ואין המים יוצאים ובשעת נטילה מגלגל הברזא ובא נקב הברזא נגד נקב השפופרת ויוצאים המים דרך הברזא הנקוב' לתוך חתיכת שפופרת שלמעל' מן הברזא ויוצאי' המים על ידיו מפי השפופר' כה"ג אין ליטול ידיו מכלי זה דהא אותו חתיכ' שפופרת שלמעלה מן הברזא אין לה בית קבול ואין המים יוצאים על ידו כלל. וע' עוד לקמן סעיף ט' ובסי' קס"ב סעיף ד' במ"א סק"י:

אבל כשעשוי' כמין צינור כו' אפי' תחוב בו ברזא. מ"מ כשמוציא הברזא המים עוברים תחלה על הצנור ומשם באים על ידו א"כ לא באו ע"י מכלי דהא הצנור אינו כלי. בשם תוס' והרא"ש דצנור ל"מ כלי ועס"ק ח' וכמ"ש שם: