מחצית השקל על אורח חיים קנז:א

(סק"א) שעה ד' משמע כו' כמ"ש סי' תמ"ג ר"ל דמהתם תרתי ש"מ דחשבי' הני שעות מע"ה וגם דבעי' שעות זמניות דאמרי' התם דמן התורה חמץ בערב פסח מותר באכילה עד חצות היום וא"ר יודא דמדרבנן אין אוכלים חמץ כ"א עד סוף ארבע שעות וכל שעה ה' אסור באכילה ומותר בהנאה ובתחלת שעה ששית צריך לשרפו אמרי' מ"ט דל"ל דחיישי' שמא יטעו בין קודם חצות לאח' חצות הא זה ניכר ממהלך השמש ומשני רבא דחיישי' ליום המעונן דליכא היכרא ע"י השמש ועי"ז יטעו לאכול גם לאחר חצות ופריך הש"ס גם בארבע ניחוש שיטעה והיה ראוי לאסור גם בשעה ד' ומשני ד' זמן סעודה לכל היא בכל יום א"כ כיון שההרגל לאכול באותה שעה מרגיש בנפשו שעה ההיא ולא אתא למטעי הרי דתלי' היתר אכילת חמץ כל שעה ד' הואיל ואז זמן סעוד' וא"כ זמן אכילת חמץ ואכילת כל אדם ע"כ שוין וכיון דקיי"ל לענין ער"פ בסי' תמ"ג דחשבי' אלו ד' שעות מע"ה וגם חשבי' שעות זמניות. ע"כ הוא לזמן סעודה ע"כ חשבי' כה"ג:

ובתענית דף ך"ה כו' דת"ר היו מתענים (עבור גשמים) וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה (דעדין לא חל עליהם התענית) לא ישלימו את התענית לאחר הנץ החמה (שכבר חל עליהם התענית) ישלימו דברי ר"מ רבי יוסי או' קודם תשע שעות לא ישלימו לאחר תשע שעות ישלימו שכן מצינו באחאב שהתענה מט' שעות ולמעל' שנא' הראית כי נכנע אחאב מפני וגו' ופירש"י וז"ל שכן מצינו שאין לך אדם בעולם שאין תענית חל עליו מט' שעות ולמעלה אפי' בני מלכים שדרכן לאכול בט' שעות שעד ג' הן ישנים ושוהין שש שעות ואוכלים וכדאמרי' בפסחים אפי' אגריפס המלך שרגיל לאכול בט' שעות ביום לא יאכל בערב פסח עד שתחשך כו' עכ"ל רש"י וע"כ בני מלכים מתנהגים בזמן סעודת' כת"ח הרי דו' שעות של ת"ח מתחילים משעה שקמים ממטותיהן כדמתחילים לחשבן בבני מלכים אחר ג' שעות לפי שעד אותו זמן הן ישנים א"כ דומי' דהכי ד' שעות לכ"ע היינו ג"כ משעה שקמו ממטותיהן והא מוכח מפסחים דהארבע שעות מחשבי' מע"ה כנ"ל:

ומכאן י"ל כו' ע' סי' רפ"ח. ר"ל דשם מבואר דאין להתענות בשבת אפי' שלא לשם תענית עד חצות דאחר זה הוי כזורק אבן לחמת ותיקשי מנהג העול' אבל לפמ"ש סי' רפ"א בשם הב"ח דבשבת מאחרים לקום ממטותיהן משום תענוג שינה ואותן שש שעות חשבי' משעה שקמים ממטותיהן א"כ א"ש המנהג דאין מאריכים כ"כ יותר משש משעה שקמים ממטותיהן: