מחצית השקל על אורח חיים קנג:ו

(ס"ק ו) לכל כו'. כ"מ בגמ' דף כ"ז אהא דתנן וכן במותריהן (ר"ל שנותר מן מעות המצטרך לרבר קדושה אין מורידין המעות המותר לקדוש' קלה) ואמר רבא ל"ש אלא שמכרו דבר קדוש' וקנו מן מעות המכיר' קדושה תמורה ונתותר מעות אבל גבו מעות לצורך קדושה וקנו אותה קדושה ונתותר מן המעות אותן מעות מותרים איתבי' אביי דתניא ברייתא דמתניא על מתני' הנ"ל וכן במותריהן. בד"א שלא התנו אבל התנו אפי' לדוכסוסי' (ר"ל לשכור שליח לצורכי ציבור) מותר ובמאי עסקינן אי במכרו והותירו הא לא מהני תנאי אלא בשגבו מעות ואפ"ה בעי' תנאי ואיך התיר רבא בגבו אפי' בלי תנאי ומשני לעולם מיירי במכרו והותירו והא דמהני תנאי היינו זט"ה במא"ה וא"א דבגבו והותירו לא הותר אלא לדבר מצוה א"כ מאי אותיב אביי דניהו דלא בעי תנאי לדבר מצוה מ"מ לדוכסוסי' דהוי דבר רשות בעינן תנאי א"ו דאביי ס"ל מדאמר רבא סתם גבו מעות וניתותר מותר. משמע דמותר לגמרי אפי' לדבר הרשות. אבל הט"ז חולק דלא הותר אלא לדבר מצוה מיהו לצורך דוכסוסי' או שאר צרכי צבור מקרי דבר מצוה: