מחצית השקל על אורח חיים קנג:כב

(ס"ק כב) מותר למכרו כו' כיון דלא מזדבן כו' כך הוא בגמר'. ר"ל דלפי מ"ש רשב"ם שם במסכת ב"ב דף קנ"א ע"א לק"מ דאמרינן שם תפילין אקרי נכסי ואם אחד אמר נכסי לפלוני גם תפילין בכלל. ואיבעי' להו ס"ת מהו אי אקרי נכסי וכתב רשב"ם וז"ל ס"ת מי מקרי נכסי וכתפילין דמי או דילמא תפילין היינו טעמא דהוי מלבוש אבל ספר מצו' היא ולא נכסי. ואע"פ שיכול למוכרן לא מקרי נכסי תיקו עכ"ל:

וא"כ הספק משום דלא הוי מלבוש אדרב' כתב שיכול למוכרה אלא דגרסתינו בגמ' היא כיון דלא מזדבן דאסו' לזבוני לאו נכסי הוא. או דלמא כיון דמזדבן ללמוד תור' וליש' אשה נכסי הוא (וע"ש בתו') ובש"ע ח"מ ניהו דאין מבואר טעם הספק מ"מ ע"כ לא ס"ל כהרשב"ם דא"כ אפי' שאר ספרים ג"כ הוי ספק אי הוי בכלל נכסי ושם בש"ע כתב להדיא תפילין ושאר ספרים הם בכלל נכסי והוא כדעת הרמ"ה שהביא הטור שם א"ו דס"ל כגרסתינו דספק בס"ת היא כיון דלא מזדבן. וכאן הביא שני דיעות אי מותר למכרו וניהו דלמ"ד מותר למכרו לק"מ מדברי הש"ס הנ"ל די"ל דהוא גרס כגרסת הרשב"ם הנ"ל דהספק היה משום דאינו מלבוש. אלא דא"כ לדידיה אפי' שאר ספרים הוי ספיק' וכיון דהביא הרב"י כאן דעת זו בשם י"א דשרי למכרו ה"ל להביא גם שם בח"מ י"א דבשאר ספרים הוי ג"כ ספק:

וצ"ל דמ"ש כאן הקדישו ר"ל מ"ש כל שלא הקדישו ומיניה דייקינן הא הקדישו אסור למוכרו לכ"ע מיירי שלא הקדיש גוף הס"ת כ"א לקרוא בו וכה"ג מצי ליתנו במתנ' כיון דגוף הס"ת שלו ובהכי מיירי נמי בח"מ וכן האיבעי' בש"ס היה באופן זה דכה"ג לא מזדבן לכ"ע. ושני דעות דהכא כ"ע לא ס"ל כפי' רשב"ם ולא תליא מידי במלבוש ולכן סתם שם בשאר ספרים דודאי הוו בכלל נכסי ובלא הקדישו אפי' לקרות באמת תליא בפלוגתא דהכא:

וצ"ל כיון דהמנהג כן כו'. עיין בט"ז סס"ק א':