מחצית השקל על אורח חיים קנג:כא

(ס"ק כא) בנו בית כו' ממעות חולין. דאי גבו מעות לצורך בה"כ מבואר בסעיף ד' דאפי' המעות אסור לשנות כ"ש כשבנו מן המעות ההם בה"כ:

אין לו קדושת בה"כ לכל מלי ר"ל המבוארים פה סי' קנ"א. ולפ"ז לא הוי צ"ל דכאן מיירי שבנאוהו ממעות חולין די"ל דכאן בש"ע לא לענין לשנות מיירי כ"א לענין שיהיה קדוש בקדושת בה"כ ולזה הוצרכו שיתפללו בו:

דהוי כאלו נדר צדקה. וז"ל מרדכי שהביא הרב"י על הדין של סעיף י"ד דלא גרע מהאומר אתן לפלוני עשיר אם היה דעתו שיהיה נדר שנעשה נדר וכ"ש הכא דאיכא כמה עניים בעיר דנעשה נדר ולא מצי מהדר עכ"ל:

אבל אם עשה מטפחת כו' יכול לחזור בו. דכה"ג שלא אמר ליתן לאחרים ליכא משום נדר ומ"מ צ"ע דאית ביה משום אמירתו לגבוה אף דלית ביה משום צדקה מ"מ לא גרע משאר מצוה וכדקי"ל ביורה דעה סי' רי"ג סעיף ב' האומר אשנה פרק זה הוי כאלו נדר לעשות צדקה או לעשות שאר מצות ונדרו קיים ופי' הש"ך מ"ש לעשות שאר מצות כשאומר לעשות שאר מצות דינו ג"כ כאומר אשנה פרק זה והוי נדר עכ"ל. ומרדכי דאמר הטעם משום צדקה עדיפ' מיניה נקט. ובאמת ראיתי בספר א"ר הניח דין זה בצריך עיון ולא ביאר טעמו ואי איירי שלא אמר כלום בשעת עשייתו רק מחשבתו היתה לכך א"כ כה"ג בבית הכנסת אמאי אינו יכול לחזור ועיין בא"ח: