מחצית השקל על אורח חיים קנג:ב

(סק"ב) וכן כו' משמע כו' כי הדדי נינהו דא"א דחומשין חמור' הל"ל מכרו ספרים דהיינו נביאים וכתובים. יקחו חומשים מכרו חומשים יקחו ס"ת:

וצ"ע כו' דחומשין קדושתן חמורה. שכ' שאסור להניח נביאים וכתובים ע"ג חומשים:

בשם התוס' והר"ן דהתוס' כ' דמותר להניחן זה ע"ג זה והר"ן הוסיף דשוין גם לענין לקיחה. הביאו ב"י סי' תקצ"א דבר"ה צ"ל י' פסוקים של מלכיות וכן זכרונות ושופרות ומבואר בש"ס דצריך להתחיל בתורה והיינו לומר ג' פסוקי תורה וכן לסיים פסוק העשירי בתור' ושש פסוקים האמצעי' יהיו ג' מנביאים וג' מכתובים ומנהג העולם להקדי' ג' פסוקים מכתובי' וכ' הר"ן הטעם דבתורה חייבים להתחיל אח"כ ראוי להעלות מקדוש' לקדוש' לכן יתחיל בכתובים ואחר זה יעלה בקודש לומר ג' פסוקים נביאים ואח"כ יעלה בקודש לומר פסוק אחד מתור':

או ליקח כו' היינו לי"א דסעיף ד':

אלא דשרי משום דל"א. במגילה דף י"ז אמרי' דס"ת ע"ג ס"ת מותר להניח כיון דלא אפשר דאלת"ה אפי' בס"ת אחד היכי כרכינן לה הא מנח חד דפא על חבריה אלא משום דלא אפשר וע' פירושו בדברי מ"א סי' כ"ת ובמ"ש שם בשם הרשב"א:

ומשמע בר"ן דמגילה הדר בי' כו' ולדעת הר"ן בר"ה אסור להניח כתובים ע"ג נביאים וכן לענין קנין ודלא כמ"ש במגילה:

רק דמקדמין משום שדוד כו' טעם זה כ' הרא"ש הובא ג"כ בב"י סי' תקצ"א ע"ש: