מחצית השקל על אורח חיים טו:ה

(ס"ק ה') תפירה שלא נטוה לשמה עסי' י"ד ס"ב באמת רש"י נתן טעם משום תולמ"ה אלא שהתוס' מנחות דף מ' ע"ב ד"ה שמא יקרע כו' כ' על פרש"י וז"ל ה"ל למנקט משום דבעינן או טויה או תליה לשמה אבל תולמ"ה ליכ' לפי מאי שאפרש לקמן גבי עשא' מן הקוצים עכ"ל. ולכן באמת כ' מ"א הטעם משום דבעינן טויה לשמה ואף דהתוס' כ' גם משום דבעי' תליה לשמה שביק מ"א טעם דבעי' תליה לשמה. וע"ז רמז במ"ש עסי' י"ד ס"ב ר"ל דשם הובאו ב' דעות אי בעי' תלי' לשמה לכן ניח' ליה לומר משום דבעי' טויה לשמה דבטוי' אין חולק דבעי' לשמה ואע"ג דמה שדחו התוס' פרש"י שכ' משום תולמ"ה גבי עשאן מן הקוצים בדף מ"ב ע"ב היינו משום קושייתם שם דהא מרא דמימר' דעשא' מן הקוצים פסולה הוא רב ולרב לית ליה משום תולמ"ה וז"ל התו' שם ד"ה הקוצים כו' פי' בקונט' משום תולמ"ה ול"נ דמאי דעביד אח"כ היינו העשייה דאמר רב גופיה תלאן ואח"כ פסק ראשי החוטין שלהן כשר דזו היא עשייתו כו' אלמ' טעמ' דבעינן תליה לשמה עכ"ל והיינו דוקא לרב אבל לדידן דלא קי"ל בהא כרב אדרבה קי"ל תלאן ואח"כ פסקן פסולים כדלעיל סי' י"א סעיף י"ג. מ"מ הא מבואר לעיל דוקא כשכבר כרך חוליא א' וקשר קשר א' עכ"פ ואח"כ פסק פסולים משום תולמ"ה משא"כ כאן דעדיין לא כרך חוליא ולא קשר והתו' שהקשו מרב עדיפא מקשה. וכן נראה מדברי התו' בדף מ' ע"ב ד"ה שמא יקרן כו' הנ"ל שהקשו כן אליביה דכ"ע כנ"ל: