מחצית השקל על אורח חיים קלז:יג

(סקי"ג) אינו כו'. ועסי' רפ"ב ר"ל דדעת הרב"י כן הוא שם דניהו דאינו עולה למנין אבל אסור' ליכא אבל רמ"א שם חלק עליו וכ' דהוי איסור' כה"ג:

דפרשת שקלים שחל בואתה תצוה אבל לדידן לא מקלע הכי וכמ"ש הטור סי' תרפ"ה:

קוראים ששה כו'. ר"ל דל"ל הששה יקראו עד סוף סדר ואתה תצוה והשביעי דהיינו מפטיר יקרא פ' תשא. דא"כ לא מנכר דקורין פ' שקלים אלא יטעו דס' ואתה תצוה הוא עד סוף פ' שקלים משא"כ כשששי קורא גם פ' תשא ומפטיר קורא למפרע פ' תשא ידעו שמשום פ' שקלים קוראים כי תשא כיון דרואים שינוי:

ואפ"ה עולה למנין. דהא ע"כ ס"ל מפטיר עולה למנין ז' דהא קתני ששה קוראים עד סוף פ' שקלים. והשביעי היינו מפטיר מתחיל מכי תשא (ולמ"ד אין מפטיר עולה למנין יש לו דין אחר כמבואר בטור שם):

דהא אפשר להוסיף א'. ר"ל גברא חד:

ג' פסוקים יותר מפרשת הכיור שהיא סמוכה אחר פ' שקלים. וע"י הוספה זו עדיף דהא ג"כ מודה ש"ע דעולה:

וי"ל דבעי' כו' בזה בא ליישב רק קושי' שניה לבדה אבל קושי' א' אינה מיושבת עד סס"ק זה:

עד ג' פסוקים אחר כי תשא. רק ג' פסוקים מהתחלת פ' כי תשא עד סוף ג' פסוקים:

וי"ל דא"כ יאמרו דהסדר כו' דאין בזה היכר כ"כ:

ואפשר דמשום זה כו' בזה בא ליישב קושי' א' דה"ל להוסיף חד גברא וע"ז תי' דמשום זה אין להוסיף. וא"כ נשאר תירוצו הראשון משום דלא אפשר: