מחצית השקל על אורח חיים קלה:א

מ"א. איתא ברי"ף כו' משה תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות ובי"ט ובר"ח ובחש"מ שנ' וידבר משה כו'. עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין ג' בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה עכ"ל. וצ"ע דאית' במרובה כצ"ל וקושי' מ"א מ"ש דעזר' תיקן הקריא' בב' וה'. ובמרוב' אית' דבב' וה' נביאים שבימי משה תיקנוהו. ועזרא הוסיף שבת במנחה:

והתוספות כו' דאמרי' רבי ס"ל קריאת שמע צריך לקרות בלשון הקודש דכתיב והיו בהוייתן יהיו ומסיק הש"ס דע"כ רבי ס"ל כל התורה בכל לשון נאמרה דאי דוקא בלה"ק ל"ל והיו גבי ק"ש מי גרע ק"ש מכל התורה ופירש"י בכל לשון נאמרה לקרות בתורה וכתבו התוספות ולא נהירא. דהא עזר' תיקן קריאת התורה ומקמי דאתי עזרא והיו ל"ל עכ"ל והקש' הב"ח איך כתב דעזרא תיקן והא נביאים שבימי משה תקנוהו. ועיקר קושייתם כו' א"כ לא שייך כו' לאפוקי מדברי הב"ח סי' תרפ"ה דא"א דבימי משה תקנוה ה"ל דאוריי' אצטריך קרא דוהיו. ודבריו תמוהים דהא אמרי' עמדו נביאים ותקנו הרי דאינה רק תקנה ולא דאוריי':

מנין הקרואים כדאי' בגמ' דגם במרובה אמר תקנת עזרא היה לקרות בב' וה' ושבת במנח' ופריך והא ב' וה' מתקנת נביאים שבימי משה ומשני מעיקרא תקנו חד גבר' ג' פסוקים כו' אתא עזרא ותיקן ג' גברא ועשרה פסוקי' כו':

וא"כ משה תיקן מנין כו' ר"ל דחשיב הרי"ף תקנת משה ותקנת עזרא והוי דומיא וכמו דבעזרא ר"ל מנין הקרואים ה"ה גבי תקנת משה:

(ס"ק א) ואין כו' משום ביטול כו' ושבת במנחה ליכא ביטול מלאכה מ"מ כיון דדרשו עד סמוך לחשיכה לא רצו חכמי' להטריח הצבור בהוספה כן פירש"י שם במגילה: