מחצית השקל על אורח חיים קלב:א

כתב מ"א כשמכריזים כו' וסמ"ע בח"מ סי' רס"ז ס"ק ד' כצ"ל:

ז"ש שם דאף דסדר קדושה ענין בפני עצמו הוא כמו מעריב למנח' מ"מ מיד אחר הקדיש דנפילת אפים מתחיל סדר קדוש' ולכן חוזרים ואו' אשרי ולכן מוטב להכריז קודם אשרי וטוב יותר אחר גמר התפלה עכ"ל:

וכ"מ בב"י סי' תק"ן שכתב במקומות שמכריזים תענית צבור בשבת שלפניו יכריזו אחר מפטיר קודם אשרי הרי כיון דאשרי שייך למוסף אין להפסיק בינו לתפלת מוסף ה"ה הכא כיון דאשרי שייך לקדוש' דניתקן בשבילו אין להפסיק בין אשרי לקדושה:

דהא י"א דאין היחיד כו' ר"ל סדר קדושה וכדלעיל סי' נ"ט וניהו דקי"ל דאף יחיד אומרה וכמ"ש רמ"א סי' נ"ט מ"מ היכי דאפשר לצאת אליב' דכ"ע עדיף:

והוא הדין די"ל קודם שיאמר השני פסוקים דלכאורה אין לשני הפסוקים שייכות לקדושה ועיין בב"י טעם אמירתן ואע"ג דכתב הלבוש דלטעם שכתב הרב"י בשם הכל בו למה אנו אומרים קדושה זו יש שייכו' לשני פסוקים הנ"ל להקדושה וז"ל הכל בו לפי שלא היו יכולים לו' קדוש' בתוך התפלה שגזרו שלא יענו קדוש' והיו אורבים להם אם יענו קדוש' ולאחר התפלה כשהיו האורבים הולכים להם היו קורים וקרא זה אל זה כו' דהיינו שילוש קדושה ומתרגמינן אותו מפני התיבה. ה"ה פעמים נגד קדושה דיוצר דתפלה ואעפ"י שבזמן הזה בטלה הגזיר' מ"מ לא בטלו קדושה דסדרא קסברי שמא יגרום החטא כו' עכ"ל. ועז"כ בלבוש דמה"ט הקדימו אז לו' ובא לציון גואל כי אנו מתנצלים נגד הקב"ה על שמאחרים הקדוש' עד עתה משום דשיעבוד מלכות גורמת שמבטלים אותנו לאומרה תוך התפל' ולכן אנו מתפללים על הגאול' ואומרים ובא לציון כו' וכן מבטלים אותנו מלעסוק בתור' לכן אומרים גם פסוק ואני זאת בריתי כו' להזכיר לפניו ית' שהבטיחנו שלא ימוש התור' מפינו ואחר זה יושב תהלות ישראל שדרשו מזה שהקב"ה משרה שכינתו בתוכנו לשמוע תהלות ישראל ויושב לשון שהייה ואנו אומרי' זה בלשון תחנה אע"פ שאחרנוה הרי לא במרד ובמעל לכן מחלים שישהה לשמוע תפלתינו כדרכו ית' וא"כ שפיר יש שייכות לשני הפסוקים לקדושה מ"מ אין זה עיקר אמירת הקדושה כ"א ע"פ מ"ש במס' סוט' ד' מ"ט מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין קללתו מרובה מחברו ועלמא על מה אתקיים כיון דהקללה הולכת ורבה ואמרינן אקדוש' דסדרא ואאמן יהא שמיה רבה דאגדתא ופירש רש"י אקדוש' דסדרא שניתקן כל ישראל עוסקים בתורה כל יום דבר מועט שאומרי' המקרא ותרגומו (כי אז היו מבינים תרגום) והן כעוסקים בתורה וכיון שנוהג בכל ישראל כו' ויש כאן שתי קדושת השם ות"ת חביב הוא עכ"ל. ולטעם זה אין המשך לשני הפסוקים דובא לציון כו' לקדושה ולפ"ז שפיר יש להקדים לו' הקדוש' עם הצבור:

ועיין בילקוט פ' עקב רמז תתנ"ה בסוף שנתן טעם לקדושה דסדרא והוא ג"כ מעין טעם הש"ס דסוטה הנ"ל:

(סק"א) עלינו כו' יאמר מושב יקרו בשמים ולא יאמר וכסא כבודו בשמים וכתב הב"ח הטעם דאיך יאמר וכסא כבודו בשמים הא השמים גופייהו הם כסא כבודו כ"י וכמו שכ' בישעיה השמים כסאי כו':

כי כן כתיב וטוב לתפוס לשון המקר' וכמ"ש התוס' בברכות ד' נ"ב ע"ב ד"ה בברא כו':