מחצית השקל על אורח חיים קכח:לא

(סקל"א) מובטח כו' וב"ח כתב כו' ויש כהנים אחרים כו' משמע מדבריהם כו' ר"ל בדברי ל"ח מבואר כן להדיא. וגם מדברי הב"ח משמע כן מדכתב הב"ח ויש כהנים אחרים כו' עד בשלום כו' למה נקט ויש כהנים אחרים אלא ודאי דה"ק ל"מ אי ליכא כהנים אחרים ועולה הש"ץ כשמובטח ואז הש"ץ הלך ממקומו לישא כפיו. ועמד המקרא במקומו ודאי עדיף שהמקרא אומר שיש שלום ולא הש"ץ דיש לחוש לטירוף אלא אפי' יש כהנים אחרים דאז הש"ץ עומד על עמדו ולא עקר לישא כפיו כיון דאיכא כהנים אחרים אלא אחר עומד אצל הש"ץ ומקרא והש"ץ שותק אפ"ה המנהג דהמקרא אומר שים שלום. אלא ע"כ צ"ל דס"ל אי איכא כהנים אחרים לא הותר לש"ץ לישא כפיו אפי' מובטח דאל"כ מאי חילוק יש אי איכא כהנים אחרים או לא ולמה כ' הב"ח ויש כהנים אחרים. אך על גוף המנהג חלק הט"ז בס"ק י"ח דבדאיכא כהנים אחרים עדיף שהש"ץ יאמר שים שלום. וע"ש מלתא בטעמא וכתב שכן נהג הוא בפני הב"ח והב"ח לא מיחה:

דהאידנא מקרין כו' ור"ל דמהר"ם כ' דאין הש"ץ עונה אמן אחר הכהנים אפי' מובטח וכמ"ש לעיל בשם ב"ח בשם מרדכי ארוך ועז"כ מהרי"ל כיון דמקרין מתוך הסידור אין לחוש ורשאי לענות אמן דאין לחוש שיטעה בקריאתו. ואין תשובת מהרי"ל תח"י. לא רצו לסמוך ע"ז דמהרי"ל כ' בהדיא דאין לסמוך לענין אמן ה"ה לענין נ"כ גם שאר הגדולים דס"ל כמהר"ם ומהר"ם גופיה דלא התיר לישא כפיו כשיש אחרים אפי' מובטח. אע"ג דבימיהם וגם בימי מהר"ם כבר התפללו מתוך הסידור דוקא בזמן הש"ס היו מתפללים בע"פ:

דלהטור שם דמתיר לתקוע לש"ץ אי מובטח אפי' איכא אחר כנ"ל:

א"כ ה"ה דשרי כו' וא"כ י"ל דסמכו על דעת הטור דע"כ חולק על מהר"ם דזה דוחק גדול. דא"כ נראים דברי הטור סותרים זה את זה: אלא העיקר כמש"ל דאע"ג דבתקיעה הותר אפי' איכא אחר משום דעומד במקומו משא"כ נשיאת כפים דצריך לעקור רגליו לא הותר אי איכא כהנים אחרים אפי' מובטח וא"כ שוב אין להמנהג על מי ומי לסמוך: