מחצית השקל על אורח חיים קכח:כט

(סקכ"ט) אין הש"ץ כו' שלא תתבלבל כו' ומה"ט כ' הפר"ח שעושים שלא כדין מה שמקרין ע"פ אלא צריכים להקרות מתוך הסידור עכ"ל:

תו' עסי' ק"ד ס"ז ס"ל אע"ג דקי"ל שם דאם עומד בתפלה אינו מפסיק אפי' לקדיש או לקדושה וכאן כ' התו' דאפי' אמן חשבי' צורך תפלה תי' הב"ח דשאני הכא דהאי אמן הוא מסדר התפלה דהא תקנו לו' ברכות כהנים תוך התפלה משא"כ לעיל בסי' ק"ד דהקדיש וקדוש' אינן מסדר התפלה לומר תוך תפלת י"ח אלא בא בגרמא דיליה שאיחר להתחיל להתפלל או שהאריך בתפלתו ועי"ז הגיע ש"ץ לקדיש או לקדושה כשהוא עומד תוך תפלת י"ח לכן אינו רשאי להפסיק:

ואם מובטח כו'. דאין למדים הלכה כו' דל' המשנה לא משמע כן מדתנן פ' אין עומדין ולא יענה הש"ץ אמן אחר הכהנים מפני הטירוף. ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא כפיו. ואם הבטחתו שנושא כפיו וחוזר לתפלתו רשאי. מדלא כ' גם ארישא ואם הבטחתו שיענה אמן וחוזר כו' רשאי. א"ו דלא סמכי' על הבטחתו אלא לענין נשיאת כפים שלא תתבטל כיון שאין שם כהן אלא הוא אבל לא לענין עניית אמן כ"כ הב"ח בשם מרדכי הארוך שכ"כ בשם מהר"ם ולפי מאי דהוי ס"ל להל"ח תחל' לפסוק כמדרש רבה כ' שם סעיף כ"ב ליישב דהמשנה קתני אם הבטחתו לגבי נשיאת כפים לרבותא אע"ג דהוי הפסק גדול כ"ש אמן דלא הוי הפסק כ"ה:

דאסור להש"ץ לתקוע על סדר הברכות אי איכא אחר אפי' מובטח. דוקא הכא הותר שלא תתבטל נ"כ כיון דליכא כהן אחר:

ולפ"ד הש"ע. ר"ל דגם הוא פסק כאן דדוקא באין שם כהן אחר אז הותר לו לישא כפיו אם מובטח. ובסי' תקפ"ה סתם דאם מובטח מותר לתקוע משמע אפי' איכא אחר: