מחצית השקל על אורח חיים קכד:ה

(ס"ק ה ) וטוב כו' היינו בדאיכ' שהות ביום ואע"ג שכ' בס"ק ד' דמיירי שלא יוכלו לגמור כו' וצ"ל דאותו אחר העונה כבר התפלל. ומ"ש מ"א היינו בדאיכא שהות אין הכוונה שאותו העונ' יהיה לו שהות להתפלל דהא כבר התפלל אלא ר"ל דמ"ש טוב שיהיה א' כו' משמע דאינו רק על צד היותר טוב ואינו חייב ועל זה כ' דוקא בדאיכא שהות להזמין לקרוא א' שכבר התפלל לענות אמן אולם אם השעה דחוקה כ"כ שבתוך כך שיזמינו א' שהתפלל כדי לענות אמן יעבור הזמן א"צ לכך אלא יתפלל אף דליכא עונה אמן שלל ובספ' ל"ח פ' תפלת השחר סעיף ט"ז וז"ל אבל במדינות אלו עושים כו' שהש"ץ מתחיל בקול רם ואו' עד האל הקדוש ומסיים כל י"ח והציבור כשענו אמן דהאל הקדוש מתפללים אח"כ כאו"א בלחש:

וירא' לי שאם אין מי שיענה אמן על ברכות ש"ץ שלא יגמור תפלתו בקול רם אלא יגמור אותה בלחש. ושוב מצאתי שרמ"א כ' בסי' קכ"ד בשם מהרי"ל שבשעת הדחק כו' והצבור מתפללים עמו מלה במלה כו' וטוב שיהיה א' כו' מ"מ נ"ל דמ"ש שהצבו' לא יתחילו עד אחר האל הקדוש ואולי שגם מהרי"ל לא אמר אלא כשהשע' דחוק' כ"כ שאם לא יתחילו מיד עם הש"ץ שלא יוכלו לגמור קודם שיעבור כל הזמן ואפשר שלזה רמז מ"א בס"ק ד' מ"ש בשם ל"ח אבל בלא"ה שפיר טפי שלא להתחיל עד אחר האל הקדוש כו' עכ"ל ובספר א"ר כ' ע"ז דא"א לפ' כן דברי מהרי"ל שכ' וז"ל צוה לא' מהן שהוא לא יתפלל עדיין כדי שיענה אמן אחר הש"ץ או יקרא לא' מבני העיר שכבר התפלל עכ"ל. ומדכ' תחלה שצוה לא' שהוא לא יתפלל עדיין ע"כ לא מיירי שהשעה דחוקה כ"כ דא"כ באיזה זמן יתפלל אותו היחיד העונ' וכ' כמדומה שנוהגים דלא כהל"ח ע"ש ולענין קושייתו מס' מהרי"ל אין ספר מהרי"ל תח"י ואולי שם מיירי שהשעה דחוקה מצד קוצר הזמן אלא שהיה לאותן האנשים לעשות אחר התפלה דבר נחוץ מאד והפסד מרובה (ועיין לעיל סי' ק"ח סעיף ח') ועי"ז היה הזמן קצר כ"כ שאפי' להמתין עד אחר האל הקדוש לא היה אפשר וגם אם אין כוונת מהרי"ל כדעת ל"ח מ"מ נראה מדברי ל"ח דמסתב' ליה דלא כמהרי"ל ורמ"א אלא ליתרון כ' אפשר דגם מהרי"ל מודה כה"ג ע"ש: