מחצית השקל על אורח חיים קכד:ג

(ס"ק ג) בקול רם ואין בזה משום קטני אמנה אי משמיע קולו כו' כצ"ל. ור"ל דהכא איתא דכ"ד ע"ב המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה (פירש"י כאלו אין הקב"ה שומע תפלת לחש ומגביה הרבה) המגביה קולו בתפלתו ה"ז מנביאי שקר (פירש"י דכתיב ויקראו בקול גדול) ובגמ' כו' לדבריך כו' דרבנן ור"ג פליגי דרבנן ס"ל ש"ץ אינו מוציא אלא לאינו בקי ור"ג ס"ל דמוציא אפי' לבקי וע"ז שאלו רבנן לר"ג לדבריך למה כו' ה"ל לצאת אפי' הבקי בתפלת הש"ץ בקול רם:

כדי להסדיר כו' שמתוך שהצבור מתפללים בלחש גם ש"ץ מתפלל בלחש וזה הסידור שמסדר תפלתו וכדלעיל סי' ק"א:

מיהו א"צ לסדר כו' ר"ל כיון דאין הטעם אלא משום סידור א"כ כל השנה דא"צ לסדר רשאי מיד להתפלל בקול רם וניהו דלרבנן הבקי אעפ"כ צריך להתפלל בלחש ואינו יוצ' בזה בתפלת ש"ץ מ"מ בזה לא פליג על ר"ג:

ומ"מ צ"ע לר"ג כו' כיון דאין מתפללים בלחש כ"א משום סידור ובכל השנה א"צ סידור:

דמ"מ ש"ץ כו' כיון דמתפלל לרבים חשו טפי ואפי' תפלה שאינה של פרקי' צריך לסדר ולפ"ז חזר בו מ"א ממ"ש תחלה דאפי' בלא דחק שרי דבלי דחק צריך להתפלל תחלה בלחש כדי להסדיר אפי' כל השנה:

כמ"ש סי' קל"ט דאפי' במקום שהש"ץ קורא בתורה לא יקר' בצבור אלא א"כ סידר הדברים בינו לבין עצמו תחלה וסתם הדברים משמע אפי' במקום שהש"ץ רגיל מ"מ צריך ש"ץ להסדיר וע"כ צ"ל דבציבו' החמירו: