מחצית השקל על אורח חיים יא:א

(ס"ק א) החוטין לשון הרמב"ם כו' ועסי' ש"א סעיף מ"ב שכ' שם וז"ל המוצא תפילין בשבת בבזיון כו' אם יש בהן רצועות שבכך ניכר שהן תפילין ולא קמיעין והן קשורות שיכול ללבשן מכניסן זוג זוג דרך לבישה עכ"ל והוא ג"כ דברי הרמב"ם פ' י"ט מהל' שבת ומקורו בעירובין דף צ"ו ע"ב אר"א המוצא תכלת בשוק חוטין כשרים ופריך הש"ס דלמא אדעתא דטלית טוינהו והוי שלא לשמה ומשני בשזורין דאין דרך לארוג טלית ע"י חוטין שזורין ופריך ודלמא אדעת' דשפתי דטלי' שזרן דבשפת הבגד אורג ע"י חוטי' שזורים ומשני במופסקי' לחוטים כדרך חוטי ציצית דכ"ה ודאי לא טרחי אינשי אמר רבא וכי טורח אדם לעשות קמיע כעין תפילין ואפ"ה חיישי' וה"ה דיש לחוש בחוטי ציצית דתנן המוצא תפילין מכניסן זוג זוג בד"א בישנות אבל בחדשות פטור ולדעת הרמב"ם צריך לו' דאסיק דחדשות מקרי שאין בהם רצועות או שאין קשורים דלא כמ"ש התו' שם אלמא חדשות חיישי' שמא טרח לעשות קמיע כעין תפילין אמר רבא אי חיישי' דטרח איניש כו' תנאי הוא דתני' המוצא תפילין מכניסן זוג זוג א' חדשות וא' ישנות דברי ר"מ (אלמא לא אמרי' טורח כו') ר"י אוסר בחדשות ומתיר בישנו' אלמא ר"י חייש דטרח אינשי ואתיא מתני' כר"י ור"א כר"מ ס"ל וכיון דר"מ ור"י קי"ל דהלכה כר"י וגם סתם משנה כר"י אלמא אמרי' טרח אינש כו' לכן פסק לענין שבת דחדשות אסור דחיישי' לקמיע וה"ה בציצית פסק דלא כר"א דאפי' שזורי' ומופסקים חיישינן דטרח כו' ופסולי' והראב"ד השיגו גם חכמי לוניל שאלו ע"ז דאין מסקנת הש"ס שם כן וה"א שם והשתא דתנא אבוה דשמואל בר"י אלו הן ישנות כל שיש בהן רצועות ומקושרות חדשות שי"ב רצועות ואין מקושרות דכ"ע ס"ל לא טרח איניש אלא ר"י לטעמיה דעניבה קשירה הוא וחייבים עליה בשבת לכן אוסר בחדשות דא"א להכניסן דרך מלבוש ור"מ ס"ל עניבה לאו קשירה ולכן יכול להכניסן דרך מלבוש ע"י עניבה וא"כ דינו של ר"א לענין תכלת הוא אליביה דכ"ע דבשזורים ומופסקים כשרים והשיבם טעיתי ותקנו ספריכם כך פסוקי' פסולים שזורים כשרים כ"כ הכ"מ פ"ב מהל' ציצית ועב"י סי' כ' שכ' וז"ל והרי"ף והרא"ש השמיטו דין זה (של ר"א המוצא תכלת) ונראה דטעמם מפני שהם סוברים דבתכלת אתמר אבל בלבן אין לנו ואפשר שגם הרמב"ם סובר כך עכ"ל כוונת הרב"י ר"ל דבלבן החמירו יותר ולכ"ע פסולים דדוקא תכלת שדמיו יקרים ומסתמא נעשו לשם ציצית ובודאי מן המומחה נפלו כמ"ש התו' שם דאינו מומח' אינו רגיל להתעסק בהן כיון שיודע שאין לוקחים ממנו ולכן תלי' דודאי כשרים משא"כ בלבן. אולם י"ל סברא להיפוך דבלבן לכ"ע כשרים דדוקא תכלת דאיכא חשש טוויה שלא לשמה וגם חשש צביעה שלא לשמה החמירו יותר מבלבן: