מחצית השקל על אורח חיים קג:ו

(ס"ק ו) המתעטש כו' וצ"ע מ"ש אף שהל"ח נתן שם טעם דכשמפיח בקול שניכר בושתו לשכניו אז הוי סי' רע דנראה דמן השמים רצו לביישו ואפי' התפלל בביתו מ"מ כיון דהפיח בקול ואלו היו שם בני אדם היה מתבייש כבר נראה דמן השמים הראוהו שראוי להתבייש משא"כ כשמפיח בלא קול מ"מ לא מסתבר למ"א ה"ט אלא ס"ל הטעם כמ"ש במסכת סוכה גשמים בחג סי' רע שדומה לעבד שמוזג כוס לרבו ושופך לו על פניו אי אפשי בשימושך ה"ה הכא כיון דע"י הרוח צריך להפסיק מתפלתו מראי' לו מן השמים שאין חפצים בתפלתו וא"כ אין לחלק בין בקול בין בלי קול:

ובדפוס לובלין כו' מפיח בקל כצ"ל. וחסר הוי"ו בין קו"ף ללמ"ד:

דאית' התם ברכות דף כ"ד וא"ר חנינא אני ראיתי את ר' שגיהק ופיהק ונתעטש בתפלתו כו' ופריך והא תניא המגהק ומפהק ה"ז מגסי הרוח והמתעטש בתפלתו סי' רע לו בשלמא מגהק ומפהק לא קשיא כאן לאונסו וכאן לרצונו אלא עיטוש אעיטוש קשיא ומשני כאן מלמעלה וכאן מלמטה ועיטוש דרבי הוי מלמעלה עכ"ל הגמר':

ולזה פירש"י מלמטה מפיח בקל כצ"ל:

וכן עיקר. ר"ל דאין חילוק בין מפיח בקול או בלא קול בכל ענין הוי סי' רע דלא כל"ח:

דר' הפיח בלא קול וגם ר' מיירי מלמטה כס"ד דמקשן:

דא"כ מנא ידע ר"ל ר' חנינא שהעיד שנתעטש:

ל"ל לת"ה לדחוק כו' שבסי' ט"ז שאל וז"ל הא דאמרי' כו' ביקש להתעטש מרחיק ד"א כו' ויאמר רבון כו' והנה לא ראינו בזמננו אפי' מהמדקדקים במעשים שנהגו לעשות כך ואע"פ שכמעט א"א הוא שלא אירע להם ושלא נצטרכו לכך שאם היו עושים כך צריכים לעקור כו' וזה היה נראה לרב"י כו' עכ"ל א"כ ע"כ אפי' אם הפיחו היה בלא קול דאי בקול מה צריך להוכיח במ"ש ואע"פ שכמעט א"א הוא שלא אירע להם כו' אע"כ אפי' בלא קול צריך להרחיק וא"כ הדרא ק"ל דה"ל למימר דר' מיירי בלי קול אע"כ דגם בלי קול סי' רע לו דלא כל"ח. ובשל"ה בעניני תפלה וקריאה בס"ת כתב ע"ד ת"ה שהביא רמ"א דברבים א"צ להרחיק וגם לא יאמר הרבון. דמ"מ יהרהר בלבו הרבון. וז"ל אף דהרהור כדיבור דמי מה בכך יהרהרנו במרוצה עכ"ל: