מחנה ישראל צח

ויתר מכולם שהוא חילול השם גדול כשרואין הנכרים שעם ישראל מחלוקת והכאות ביניהם ומי יוכל לשער גודל העונש שיש עבור עון חילול השם (ועיין לקמן בפרק ששי) ואוי לאדם המסבב לזה. וכמה גדול זכות האדם שבולם את פיו בשעת מריבה ואינו עונה לחבירו ועי"ז תשקט המחלוקת ואחז"ל (בחולין פ"ט) שבזכות זה העולם קיים

פרק חמישי בו יבואר גודל מעלת השלום

ועתה נבאר במקצת גודל מעלת השלום. ואעתיק קצת מספר מעלת המדות בזה וז"ל דעו בני כי מעלת השלום היא מעלה הרמה שכן הוא שם אחד משמותיו של הקב"ה שנאמר ויקרא לו ה' שלום ובכ"מ שהשלום מצוי שם יראת שמים מצויה ובכל מקום שאין שם שלום אין שם יראת שמים מצויה. גדול השלום לפני המקום שכך אחז"ל באגדה גדול השלום שאפילו הכתובים דברו דברי בדאים להטיל כלום בין אברהם לשרה שהרי היא אמרה ואדוני זקן וה' אמר לאברהם ואני זקנתי וכן הוא אומר ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר ואין אנו מוצאין שצוה אותו מכל הדברים הללו כלום לפי של היה חושדו. גדול השלום שאפילו בשעת המלחמה מתבקש שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אלה לשלום. גדול השלום שחותמין בו בברכת כהנים שנאמר וישם לך שלום. גדול השלום שחותמין בו בסוף התפלה בשלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. ולא עוד אלא שביום נחמת ישראל מתבשרין תרלה בשלום שנ מר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. בני בואו וראו כמה גדול כח השלום שאפילו לשונאים להם אמר הקב"ה פתחו להם בשלום שנאמר כי תקרב אל עיר וגו' ואחז"ל הוי מקדים בשלום כל אדם מה בשלום כל אדם אפילו ואם אתה רואה שלבו עליך הוי מקדימו לשלום שאם אתה עושה כן תגרום לו שיאהבך ולא עוד אלא שאפילו אינו נכנע להשלים עמך הקב ה מוסרו ומכניעו תחתיך כענין שנאמר ואם לא תשלים וכו' ונתנה ה' אלהיך בידך וגו' וכן מצינו בדוד ע"ה שהיה רודף אחר שלום של שאול כענין שנא' אני שלום וכי אדבר המה למלחמה ושאול לא דיו שלא היה נתפייס לו אלא שהיה רודפו כדי להרע לו ומסרו הקב"ה ביד דוד במערה ובמעיל ואעפ"כ לא עלתה אל דוד להרע לו לפי שצריך לו לאדם להיות אוהב שלום ורודף שלום כענין שנאמר בקש שלום ורדפהו בקשהו לאוהבך ורדפהו עם שונאך. בקשהו במקומך ורדפהו במקומות אחרים. בקשהו בגופך ורדפהו בממונך (פי' שלפעמים צריך האדם להיות ותרן בממונו כדי להתחזק במעוז השלום) בקשהו לעצמך ורדפהו לאחרים. בקשהו היום ורדפהו למחר ואל תתיאש לומר לא אוכל להשלים אלא רדוף אחר השלום עד שתגיעהו. ואיזהו רדיפת שלום כך אחז"ל זה המדבר שלום בשעת המחלוקת ומבטל כבודו מפני הרבים כדרך שעשה משה רבינו ע"ה שנאמר ויקם משה וילך אל דתן ואבירם והמבטל עסקיו ומטיל שלום בין אדם לחבירו ואפילו הוא עושה סעודה לשניהן כדי להטיל שלום ביניהן באו וראו עוד כמה גדול כח השלום שבתחלת ברייתו של עולם נתעסק הקב"ה לבראו בדבר של שלום שנאמר ויאמר א הים יהי אור ומנין שהאור שלום שנאמר יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע ומכאן אחז"ל לענין שבת נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. גדול השלום שהוא קודם לשבחו של מקום כשבא יתרו אצל משה מיד וישאלו איש לרעהו לשלום ואח"כ ויספר משה לחותנו את כל הנסים שעשה הקב"ה לישראל. ולא עוד אלא שבכל המצות שעושין הרשעים בעוה"ז הקב"ה נותן להן שכרן בעוה"ז כגון עושר ונכסים ושנים וכבוד ושאר הטובות חוץ משלום שאינו נותן להם שנאמר אין שלום אמר ה' לרשעים ולא עוד אלא שהשלום נותנו הקב"ה שכר לצדיקים שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ולא עוד אלא שבשלום מקרב אן הגרים