מחנה ישראל פ

ואם המצה עשויה וירא שלא תבוא לידי חימוץ מותר לשברה ולחזור לעשותה ולכן צריכין ליזהר שלא ילושו עיסות יותר ממה שיש עוזרין שמגלגלין המצות דאל"כ העיסה תהיה מונחת בלי עסק

אם העיסה רכה לא יוסיף בה קמח שאותו קמח אינו נילוש יפה ושמא לא נאפה יפה אותו הקמח ויש לחוש שיתנו אח"כ במרק ויתחמץ ואם יש שם אדם אחר שילוש עיסה קטנה מגיבול קשה ויערבנה עם עיסה זו הרכה שפיר דמי אבל זה שלש הרכה אסור ללוש גם הקשה שא"א לאדם אחד ללוש שני עיסות בפעם אחת ואם א"א בענין זה והוא עני או שדחוק לעיסה זו מותר להוסיף קמח רק שיזהר שלא ליתן המצות לדבר לח רק יאכלנו ביובש שהרוק אינו מחמיץ תיכף

י ישער לחתוך מן העיסה כ"כ חתיכות שיש עוזרין בכדי שלא ישאר בידיו כלום מן העיסה ותיכף כשגומרין מללוש העיסה יחלקו לגלגל ויזהר שלא יהיו פרורין על השולחן כדי שלא ידבקו במצה ותהיה מצה כפולה

יא העוסק בלישה יזהר שלא יהיה בעריבה שלשין בה שום גומא וסדק ויחליקם לעשותו יפה אבל לא ידביק עליו חתיכות נחושת במסמרים אלא ע"י היתוך וכן המרדה ועריבה שלשין בה אם אין לו של מסכת מותר אפילו של עץ רק באופן אם היא חלקה מבפנים. וכן אם עושה על השולחן מצות בלי סדין יזהר לסתום הגומות היטב שלא יכנוס בו בצק ולא יעמיד העריבה על כר וכסת שמחמם אבל על בגד ועור מותר. ויזהר לרחוץ ידיו ולנקותם היטב עכ"פ לאחר שלש שיעור חימוץ שהוא ח"י מינוט וכן הכלים שלשין בו ירחצו היטב לאחר שעשו בו ב' או ג' עיסות עד שלא היה מתחלת הלישה יותר משיעור מיל וכן הסדינים שמכסין בו השולחנות די להחליף משיעור מיל לשיעור מיל. וכן יש יחו על עצים המגלגלין שיהיו נקיים ולהחליפם בזמן הנזכר וכן כלים המנקבין בהם

יב המגלגלים ישגיחו אם מודבק בידיהם עיסה שירחצו ידיהם ג"כ משיעור מיל לשיעור מיל ויש לעשות המצות רקיקין ולא עבה טפח ומ"מ יש מקומות שעושין אותם קצת עבה אך צריך ליזהר הרבה שלא יוציא מן התנור עד שתהיה נאפה יפה ושיהיה התנור מחומם הרבה כדי שלא תבא לידי חימוץ

יג לאחר שעשו המצות יהיו נזהרים מאד להוליכו בזריזות אל התנור ויזהיר להאופה שתיכף יניחנו בתנור שלאחר שנתחמם העיסה בידים יחמיץ מיד כשתהיה בפי התנור ששם החום גדול ע"כ יזהר מאד שלא להחזיק המצות נגד פי התנור אפי' רגע: יד האופה יהיה נזהר שלא תתקפל המצה בתנור ושלא תגע אחת בחברתה שבמקום הכפל והנגיעה אינו שולט האש כ"כ ושלא יוציאנה עד שתהיה נאפית כ"כ עד שאם ישברנה לא יהיו חוטין נמשכין דאל"כ תתחמץ אך בדיעבד אם החזיר מיד י"א דיש להקל וכ"ש אם יש לספק שמא אין החוטין נמשכין. ובדיעבד שנגעו ב' מצות כשהן לחין בתנור מוסר

טו בכל מה שיעשה הן בלישה והן בגלגול והן באפיה מצוה שיאמר בהן שעושה אותן לשום מצות מצה. ע"כ צריך דוקא בלישה ובאפיה ישראל שהוא בן י"ג שנה או אשה בת י"ב שנה אבל קטן פסול וכן נכרי פסול אפילו בישראל עומד על גבו אם לא שא"א בענין אחר דאז מותר בעובד כוכבים ע"י ישראל עומד על גבו ואומר לו לעשות לשם פסח וראוי לכל ירא שמים שיהיה הוא בעצמו עומד על עשיית המצה ולהזהיר ולזרז וכן היו עושין גדולי ישראל הראשונים וגם בזמנינו

טז כל זה כתבתי עצה למי שיש לו קמח שמצוה שישתדל בעצמו לאפות מאה אמנם מי שאין לו קמח לא יטעה בנפשו לאמר אין לי ממה לאפות מצה גם אין לי הכנות המצטרכות לדבר הזה ובתפוחי אדמה וכה"ג קשה להסתפק ביה שמנה ימים ע"כ