מחנה ישראל עד

אפילו בבית אין נוח לתפסו ולכן אם יצאה צפור מתוך הקן שלה שקורין שטייג לתוך הבית אע"פ שנכנסה מאליה לתוך הקן אסור לסגור הדלת של הקן שהרי היא צידה מדאורייתא וכן תרנגולים ואווזים שלא הורגלו עדיין בביתו אסור להכניסם ללול שלהם ולסתום החור שלא יצאו שכל זה הוא צידה דאורייתא (ג) אסור להעמיד בשבת מצודה לצוד העכברים: (ד) הנופל דג ממקום שצריך מצודה אפילו ממקום שכבר ניצוד בו חייב

השוחט (א) השוחט ובכלל זה ההורג איזה בעל חי שיהיה אפילו פרעוש או שפין חייב ולכן אסור למלול בידו הפרעוש אבל כנים מותר להרוג שאינו נקרא בריה שאינו פרה ורבה ודוקא כנים מראשו דשם אין דרך להיות פרעושים אבל המפלה בגדיו אסור להרוג אפילו כנים ששם שכיח אף פרעושים וגזרינן שמא יהרוג גם פרעושים. ובלילה שאינו יודע אם הוא פרעוש או כנה אסור למלול דשמא הוא פרעוש אלא יזרוק מעליו: (ב) המוציא דם או עושה חבורה עד שנצרר הדם בבעל חי חיוב משום שוחט דהיינו נטילת נשמה ולכן מי שחתך באצבעו וכיוצא בו אסור למצוץ הדם וכן אסור למצוץ הדם שבין השינים וכן אסור להניח צוק זאלב על מכה להוציא דם וכן יזהר כשיצטרך שלא יעמיד עלוקה שקורין איוגלען או פייוקעס לחולה שאין בו סכנה שלא יעמיד רופא ישראל אלא ע"י א"י וכ"ש דאסור לישראל להקיז דם אם לא לחולה שיש בו סכנה: (ג) ובדג חי שהניח בע"ש במים אסור ליטלו משם אפילו שאין צריך מצודה דתיכף כשיבש ממנו קצת בין סנפיריו חייב משום נטילת נשמה דאע"פ שיחזיר ויכניסנו למים לא יוכל לחיות עוד ואם הוא בכלי גדול שיוכל לשמוט מידו אסור בלא"ה משום צידה

המפשיט הפור מן הבשר חייב

המולח והמעבד (א) המולח והמעבד העור באיזה ענין שדרך לעבדו אז חייב ולכן אסור לדרוס על העור ברגלו כדי שיתקשה או לרכך אותו בידיו כדרך שהרצענין עושין ואסור ליתן העור לבית הדריסה ופשיטא דאסור לרכך העור בשמן או בשאר דבר ולכן אסור למשוח מנעלים בשמן אילו אין כונתו רק לצחצחו: (כ) דבר שאינו אוכל גמור כגון חלב או שומן י"א דיש בו עבוד מן התורה והמולח חלב או שומן חייב אבל באוכלין גמורין לכו"ע אין בו חיוב ומ"מ אין עושין מי מלח הרבה ליתן לתוך הנכבשים או כמו שדרך ליתן לתוך החמאה רק מה שצריך לאותה סעודה וכן בשר או דגים וביצים מבושלים וכיוצא בהם שאין המלח מועיל להם מותר למלחן לצורך אותה פעולה אבל לא לצורך סעודה אחרת (ג) אבל צנון וה"ה בצלים וקטניות ואוגערקטס שהמלח מועיל להם אסור לפזר עליהם מלח רק שיטבול כל חתיכה וחתיכה ויאכל וכ"ש דאסור לפזר מלח על פולין וקטניות אפילו לאכלן לאלתר וכ"ש דאסור לכבוש כל מיני ירקות או פירות אפילו בלי מלח רק במים לבד: (ד) אסור למלוח בשר או דג כדי שיקלוט המלח אפילו במקום הפסד: (ה) אסיר להדיח בשר שלא נמלח ומתיירא ש עבור ומן ג' ימים ומ"מ ע"י נכרי מותר (ו) מותר לעשות מין טיבול שקורין מאזריע שעושין מחתיכות צנון ובצלים שכיון שנותנין לתוכו תיכף שמן וחומץ מחליש כת המלח: (ז) אסור לשפוך שכר או יין לכלי שיש בו חומץ כדי שגם הוא יתתמץ. כללו של דבר כל דבר שהמלח מועיל אסור דדמי קצת לעבוד

הממחק (א) הממחק דהיינו המעביר שער או צמר מעל העור עד שמחליק העור או המשפשף אפילו בידו על העור המתוח על העמודים שקורין ראם כמו שהסופרין עושין לעשות קלף או כמו שהבורסקין עושין בכל זה חייב משום ממחק וכן הקולף מן העור ולפיכך אין מגרדין בסכין ואפילו בצפרניו מנעל בין חדש כין ישן שקולף העור אבל מותר לקנחו בקירה או בחרס המוכן שאין בו משום איסור טלטול והברזל שלפני בהכ"נ אם אין לו חוד אלא שהיא עב בראשו מותר לקנח בו (ב) אסור לשפשף המנעלים בשבת בידו או ע"י בגד לצחצחו ופשיטא ע"י משיחה שקורין שואוואקם דהוי ממרח והממרח בשעוה ובכל דבר הנמרח כגון זפת וחלב וכיוצא בו על רטיה או על כלי או על כל דבר חייב ולכן אסור למרח רטיה אם לא לתולה שיש בו סכנה אבל באוכלין לא שייך ממחק ולכן מותר למרח חמאה או פירות על לחם: (ג) הממרט שיער מן הנוצה כדי שתהיה הקנה חלק בלא שער חייב משום ממחק: (ד) מותר לשפשף כלים עם חול ובלבד שלא יתן בו מים אבל לא כלי כסף עם וויין שטיין ולא במלח שכן דרך האומנים לעשות

המשטרטט דהיינו כשרוצין לחתוך עור או נייר או שארי דברים משרטט תחלה כדי שיכוין חיתוכו וכן המשרטט נייר או קלף או כל דבר כדי לכחוב עליו אפילו רק שתי אותיות חייב בין ששרטט בצבע או בצפרניו או בכל דבר חייב משום משרטט

המחתך לאו דוקא בעוד אלא בכל דבר שמקפיד על חיתוכו לעשות במדה ואפילו קיסם לחצוץ שיניו נקרא מחתך וחייב [ובאיש הצבא כשהוא צריך לעסוק במלאכת בקיעת עצים מצד צווי הממשלה ישתדל לבקעם חתיכות גדולות ולא לקטנות וכ"ש שלא לנסרם יום לא מצד צווי הממשלה עיון מ"א שי"ד ס"ק י"ד]. ולכן אם ח"ו מאנסין כותים לאדם שימכור סחורה וכיוצא ליזהר שלא יחתוך מן הסחורה כיון שהוא מקפיד על המדה אלא יעשה ע"י הכותים אבל באוכלין