מחנה ישראל ז

לפרוק מעליהם עולו של הקב"ה ליחזקאל הנביא ואמר להם הנביא שיחזרו בתשובה ואמרו לו עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה כלום יש לזה ע"ז כלום ורצונם שעל כרחך כיון שהקב"ה מסר אותנו ביד נבוכדנצר שוב גרש אותנו מהיות לו לעם וא"ל הקב"ה לנביא לך אמור להם אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו וכזה השיב ג"כ עוד ע"י יחזקאל הנביא והעולה על רוחכם היה לא תהיה כי ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם. וכונת הכתוב כי ענין גלותנו איננו ענין גירושין ולא ענין מכירה כי הקב"ה כל העולם שלו ואיננו בע"ח למי שיצטרך למכור לו בניו עבור חובתו והגלות בין העובדי כוכבים ומזלות הוא רק לכלא הפשע ולהתם החטאת וכמו שכתוב בדניאל. ואף בהיותנו תחת אויבינו הוא רק אלהינו ולא אלהי האומות עובדי כוכבים ומזלות כמו שכתוב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם ואיתא בתורת כהנים דהאי קרא קאי על הד' מלכיות המשתעבדים בישראל ובכולם הוא רק ה' אלהינו ע"כ צריך שידע איש הצבא (אפילו אם הוא תחת איזה אומה עובדת כוכבים ומזלות שמשתעבדים בישראל מאד) שלא נופל ערכו עי"ז מבראשונה בשום דבר ואפילו במוכר עצמו לנכרי או לעקר שבודאי איש נבזה הוא בעבור זה כי הלא ידע שבודאי יבטל על ידי זה פעמים הרבה מדיני התורה אפ"ה בארה לנו התורה כמה פסוקים בזה בסוף פרשת בהר שה' הוא אלהיו עדיין כמו שכתוב אחר פרשת מוכר עצמו לנכרי כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וגו' אני ה' אלהיכם ונאמר אחריו לא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם וגו' ופירש"י (והוא מהתורת כהנים) כנגד הנמכר לעובד כוכבים ומזלות והכתוב מדבר שלא יאמר הואיל ורבי עובד ע"ז אף אני כמותו הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו הואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו לכך נאמרו מקראות האלו עכ"ל ועל אחת כו"כ בזה שלא מכר את עצמו ברצונו רק שנפל גורלו שיהיה הוא לעבודת הצבא בודאי אין לו ח"ו שום פחיתות בעבור זה. גם אסור לזלזלו בכך כי אפילו במוכר עצמו נאמר כשיוצא ביובל ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב ופירש"י אל כבוד אבותיו ואין לזלזלו בכך וק"ו בזה. הנה נתבאר לנו מכל אלה שאיש ישראלי אף בהיותו תחת ידי האומות עובדי ע"ג ה' הוא חלקו ונחלתו לעולם

פרק ב בו יבואר שאם ישמור את התורה בעת הזאת מתעלה מדרגתו מאד. והנה מענין הפרשה הנ"ל מוכח דרצון התורה שאף בעתים הללו שהוא תחת ידי העובדי כוכבים יראה להתחזק שלא לעבור התורה בכל הגדרים וכדאיתא בספרי על הפסוק הזה ומקדשי תיראו הזהיר בו הכתוב את כל המצות משמע דדריש להאי קרא כאלו היה אומר מפני קדושתי תיראו דהיינו שעי"ז שנתבונן תמיד בגודל קדושתו ורוממותו של הקב"ה נירא מלעבור על מצותיו. ומה דנקטה התורה מתחלה בפרט לאלו שתי העבירות דהיינו ע"ז ושבת נוכל לאמר דרמזה לנו בזה מה שאחז"ל המחלל את השבת כאלו עובד עבודת כוכבים. וע"כ יראה אפילו בעת שהוא תחת ידי העו"ג לשמור את עצמו בכל היכולת שלא לעבור על שום איסור שבת בדבר שאינו מוכרח ואח"כ ריבתה לנו התורה דה"ה בכל שאר עונות. ואף שבאמת בעתים הללו שהוא משועבד לעבודת הצבא בודאי לא נקל הוא לו לשמור את שרשי התורה וכ"ש אם ירצה לשמור אותה בכל ענפיה אבל תמורת זה נבאר מן הכתוב ומאמרי חז"ל שאם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה הגדולה היא מלחמת היצה"ר ויראה לשמור את התורה בכל פרטיה בעת ההיא (בדבר שאין מתנגד לחוקי הקיר"ה) לעתיד יהיו הימים האלה המובחרים לו שבכל ימי חייו ולא כאשר נדמה לאיש הצבא ברעיוניו שעתים הללו הם הפחותים לו שבימיו. ויהיה מקדושי ה' בעבור זה ולא כל איש מבני חורין יוכל לעמוד במחיצתו. מן הכתוב ממה