מחנה ישראל ו

דברו הטוב שדיבר עלינו וכמו שהעיד ע"ז יהושע לעיני כל ישראל וכדכתיב ביהושע כ"ג. וכן להיפך מעת שסרנו מלפניו והתחלנו לעבור על תורתו ירדנו ממדרגה למדרגה כמו שאמר בפרשת בחקותי ואם באלה לא תשמעו לי וגו' ויספתי וגו' עד שלבסוף נתמלאת סאת עונותינו ונפזרנו בין העמים ונתקיים בנו בהמשך הזמן כל העונשים האמורים בפרשת תבא. וכל יום ויום קללתו מרובה מחבירו כמו שאמר בסוף התוכחה בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר וגו'. והנה באמת כאשר נתבונן במצב האומה הישראלית *) בכל מקום שהם פזורין בין עובדי כוכבים ומזלות נראה כי תקפו הצרות עד מאוד וההרגל בהם גדול כ"כ עד שכמעט אבד ההרגשה בהם ואנו מדמין בנפשנו שח"ו אין לנו שים תקנה אבל באמת הכתוב צווח ואמר הן לא קצרה יד ה' מהושיע וגו' כ"א עונותיכם היו מבדילים וגו'. ובודאי אם היינו מתחילים לחזור ונשוב לה' ולקיים מצותיו בודאי היה הקב"ה תיכף מחזק אותנו לגמור את כל חלקי התשובה כדין כמו שאמרו חכמינו ז"ל שאומר הקב"ה פתחו לי פתח קטן כמחט של סדקית ואני אפתח לכם פתח רחב כפתחו של אולם אך היצה"ר מטיל טרדות רבות על כל איש ואיש כדי שלא ישאר לו מעט פנאי שיהיה יוכל להשית עצות בנפשו להמלט מידו. וגם מלבד זה מסיתו בקרב חובו שעתה לפי ריבוי הצטרכות הזמן פטור אתה מכל דבר. והנה בשביל שהטינו אזנינו לטענת היצר והשלכנו דברי הש"י מנגד ע"כ תקפו עלינו כמה ענינים ממצוקות הזמן וכמו שהעיד עלינו הש"י בפרשת התוכחה. ואחר כל זאת אין כונתו ח"ו בזה לרעתנו כ"א כאב המיסר את בנו שכונתו בודאי לטובת בנו כדי שיתחזק לילך בדרך הטוב וכמו שאמר הכתוב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך. והנה האב המיסר בנו כל שייסרהו יותר בודאי יתחזק בכל כחו לציית לאביו אף אם בלבו לא יהיה לזה וכאשר נתבונן בפעולתנו נראה שאנו עושין בהפכן בעוה"ר שכל מה שאנו שוהין יותר בגלות אנו מתרשלין יותר לקיים רצון הש"י. ובפרט האנשים שנלקחו לעבודת הצבא שלהם היה ראוי יותר לקיים רצון הש"י (בדבר שאין מתנגד לחוקי הקיר"ה) שעי"ז היה מתעלה מדרגתם אצל הש"י עד מאד והיו עולין במעלה עליונה וקדושה עי"ז וכמו שנבאר לקמן בפרק ב' מן הכתובים ומאמרי חז"ל. ואנו רואין מהיפוך להיפוך שהרבה מהן עוברין על מצות התורה בשאט נפש ויש מהן שעוברין על ענינים שצותה התורה ליהרג ולא לעבור עליהן. והנה כאשר נבוא לחקור אחר סיבת הענין שנתרשל אצלם אז קיום התורה והמצוה נמצא שלשה אופנים לזה. יש מהם שסיבת התרשלותם הוא שרואין שעל איזה ענינים הם מוכרחין לעבור את גדרי התורה ונדמה בנפשם שהקב"ה כבר סילק אותם מעל פניו וכבר ירדה מדרגתם מכלל שאר אומה הישראלית העם אשר בחר ה' לחלקו ונפטרים עוד לקיים מצות התורה. ויש מהם שסיבת התרשלותם הוא מצד חסרון ידיעה שאינם יודעים איך להתנהג בעניני הדת בעתים הללו שהוא משועבד לעבודת הצבא. ויש מהם מצד חברים רעים שקיום מצות התורה הפקר הוא בעיניהם. והנה על סיבת כת האחרונה אין אני צריך להשיב כלל ואין עצה רק להתרחק מהם בכל היכולת שלא לילך עמהם כדי שלא יבוא לספר עמהם ולהתמיד בישיבתם ולעשות כמעשיהם וכמו שאמר הכתוב בספר תהלים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ואחז"ל אם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ולא נדבר רק באלו השתי כתות הראשונות ונשיב על ראשון ראשון. דע קורא נעים כי מין יצה"ר זה של כת ראשונה לא חדש הוא וכבר היה לעולמים בדורות החורבן והשיב לנו הקב"ה ע"י נביאיו על הטעות הזה של היצה"ר. דהנה ידוע הוא מה שאחז"ל (סנהדרין ק"ה א') בעת שגלו ישראל תחת יד נבוכדנצר באו אנשים שרצו **(ואין בכלל זה האומות שבמדינתנו שמאמינים בה' אלהי השמים ובפרט במקום ממשלת מלכנו מלך החסיד יר"ה אשר בגודל חסדו חוסה עלינו בצל כנפיו ושומרנו מכל רע:

)**