מחנה ישראל נז

יתקרב אל האיסור כלל. וצריך לו למנוע עצמו מן העבירות מאהבת השם ומיראתו ולא מיראת בני אדם ולא כדי שלא יבא לידי בושה וגנות בפני הבריות כ"א הכל מאהבת הבורא ומיראתו והעושה תשו ה מפני אהבת הש"י דהיינו שמתבונן בנפשו גדולת הקב"ה ורוממותו אשר היא עד אין חקר ועד אין תכלית וכבודו מלא השמים והארץ כמו שאמר הכתוב אם יסתר איש במסתרים וגו' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וגו' ומתמיה על נפשו איך בא לידי שטות כזה ומחליט בנפשו על להבא להזהר בכל כחותיו מזה החטא עבור זה נעשים לו העונות כזכיות כמו שאמרו חכמינו ז"ל ביומא (דף פ"ז). וכשם שצריך לו לבעל תשובה למנוע עצמו מן העבירות כן צריך לו להשתדל ולעסוק במצות כענין שנאמר סור מרע ועשה טוב ובפרט באותן אברים שהמרה בהן רצון הש"י יהדר לקיים בהן מצות ה' כענין שאחז"ל צדיקים באותו דבר שחוטאין בו מתרצין כגון אם חטא בפיו והכניס דלטוריא בין אש לרעהו יהדר בפיו לעשות שלום בין איש לרעהו. ידיו שחללו שבת יהיו עוסקות מכאן ולהבא לכבד שבת בכל מה שיכול. אם היו ידיו עוסקות בגזל יהיו עוסקות בצדקה וחסד (מלבד מצות השבה שמוכרח לקיים ראשית הכל). הקדים רגליו לעבירה יקדים רגליו לבית הכנסת ולבהמ"ד ולשאר מצות ה' וכן כל כי האי גוונא. והעיקר שבכולם שיראה הבעל תשובה להוסיף בלמוד התורה בכל מה שיוכל במקרא או במשנה ואם אינו בן תורה עכ"פ יראה להוסיף אומץ במדת הצדקה וחסד ואפי' אין לו משלו יראה לזרז חבירו לצדקה וחסד ולהחיות העניים שכל זה מועיל לו לאדם להאריך ימיו ושנותיו ולכפר על עונותיו כדכתיב בחסד ואמת יכופר עון ואיתא במדרש רבה פ' קדושים אם נכשל אדם בעבירה ונתחייב מיתה לשמים מה יעשה ויחיה אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שנים ואם היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שנים ואם אינו למוד לקרות ולשנות רה יעשה ילך ויעשה גבאי צדקה והוא חי שאלו נאמר עץ חיים לעמלים בה לא היה תקומה אלא עץ חיים למחזיקים בה כמ"ש בצל החכמה בצל הכסף. ר"ל מי שמחזיק בדרך התורה שהרבה ממצותיה באים רק לעורר הטוב והחסד בין איש לרעהו ועל ידי זה מחעורר החסד למעלה כדאיתא בזוהר הקדוש. גם מדרכי התשובה הגמורה שיתמעטו בעיניו כל המצות וכל הזכיות וכל החסדים שעשה ויחשוב בלבו שלא עשה כטיפה מן הים לפי חיובו בהן ואם באין עליו יסורים וחלאים יקבל מאהבה ויצדיק עליו את הדין ויחשוב בעצמו שלא נ בה חובותיו אחד מאלף והרבה יותר מאלו היו ראויין לבוא עליו לפי רוב עונותיו אך רחמי ה' וחסדיו גברו עליו וכדאיתא במ"ר וידעת היום והשבות אל לבבך א"ר מאיר אמר הקב"ה את ולבך יודעין מעשים שעשית ויסורין שהבאתי עליך שלא כנגד מעשיך הבאתי עליך יסורין. ויהיה שמח בזה יותר מימי השלוה שהיה לו עד עתה כדאיתא במדרש תנחומא צריך האדם להיות שמח ביסורין יותר מן הטובה שאפי' אדם בטובה כל ימיו לא נמחלו לו העבירות שבידו ובמה נמחל לו ביסורין ר"א אומר מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה מי גרם לבן לרצות לאב זה יסורין עיי"ש עוד. ובטוח יהיה הבעל תשובה שבודאי הקב"ה יסייענו במעשה עבודתו ויפתח לפניו הדרך הטובה והישרה לעבודתו כענין שנאמר טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך וכן הוא אימר קרוב ה' לכל קוראיו ואומר ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו וגו' ואחז"ל רבא ליטהר מסייעין אותו ואלהים ברחמיו ישיבנו בתשובה שלמה לפניו למען חסדיו הרבים אמן

פרק כח בו יבואר גודל חיוב שמירת שכת וגודל הזירוז לכתחלה שלא לבוא ח"ו לידי חילול שבת

שבת קודש הוא האות הגדול והברית שנתן הקב"ה לישראל למען ידעו כי ששת ימים עשה ה' כל מה שברא בשמים ובארץ ושבת ביום השביעי והוא יסוד