מחנה ישראל מח

תטמאו בכל אלה (ויקרא י"ח כ"ד) וכאשר נבאר לקמן. ואפילו אם אוכל רק התבשיל שנתבשל ביורה זו עם אחד מאלו הדברים ג"כ אסור מן התורה משום טעם כעיקר כידוע ואפילו לא בישלו בה עתה בשר כלל הלא ידוע שמטילין בה עכ"פ שמנונית של חזיר או חלב ושמנונית של נבילה וטריפה ושאר מינים האסורים. ואפילו אירע במקרה שלא הטילו בה שמנונית כלל עכ"פ אסור משום היורה גופא שמבשלין בה בקר וערב דבר איסור וצריכה הגעלה ע"כ השומר נפשו ישמור את עצמו ממאכלות האסורות ויהיה טוב לו בזה ובבא כאשר נבאר לקמן בפרק כ"ד. ואם יצא מבית החולים (באלניצע) ואמרו לו הרופאים שהוא מוכרח לאכול בכל יום תבשיל של בשר ואם לאו הוא בסכנה ואין לו מי שיבשל לו בלתי זה התבשיל עכ"פ יראה להקטין את האיסור דהיינו שלא יאכל את האיסור גופא רק המרק או התבשיל בלבד: ודע עוד דכשם שאסור לאכול בעצמו דבר איסור כך אסור לו להושיט לחבירו ישראל שום דבר איסור או לסייעו לשום דבר שאסור לו לעשות. ועובר בזה על ולפני עור לא תתן מכשול: פרק כג בו יבואר גודל העונש של מאכלות אסורות

כמה צריך ליזהר ממאכלות האסורות שמלבד שהוא עבירה גדולה עוד הוא משקץ את נפשו בזה וכדכתיב בקרא (קדושים כ' כ"ה) והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא להטור וגו' וכדפירש"י שם (והוא בתו"כ) שכונת התורה על בהמה שלא נשחטה וכן עוף שלא נשחטה כהלכה ועל זה מסיים קרא ולא תשקצו את נפשותיכם וגו' והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה'. גם גופו מתפטם מאיסור ובהמשך הזמן נעשה גופו מלא מנבילות וטריפות ושקצים ורמשים. והעבירה מטמטמת לבו של אדם כדאיתא בגמרא תנא דבי ר' ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם. וגם ע"י שהוא מתחיל להמשיך על עצמו רוח הטומאה ע"י מאכלות האסורות מטמאין אותו מלמעלה ג"כ כדאיתא בגמרא ת"ר אל תטמאו בהם ונטמתם בם אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה מלמטה מטמאין אותו מלמעלה בעוה"ז מטמאין אותו לעוה"ב. וז"ל הזוה"ק פרשת שמיני תא חזי כל מאן דאכיל מאכלי דאסירי אתדבק בסטרא אחרא וגעיל נפשיה וגרמיה ורוח מסאב שריא עליה ואחזי גרמיה דלית ליה חילקא באלהא עלאה ולא אתי מסטריה ולא אתדבק ביה ואי יפוק הכי מהאי עלמא אחידן ביה כל אינון דאחידן בסטר דמסאבא ומסאבין ליה ודיינין ליה כבר נש דאיהו געלא דמאריה געלא בהאי עלמא וגעלא בעלמא דאתי ועל דא כתיב ונטמתם בם בלא א' דלא אשתכח אסוותא לגיעוליה ולא נפיק ממסאבותיה לעלמין ווי לון ווי לנפשייהו דלא יתדבקון בצרורא דחיי לעלמין דהא איסתאבו ווי לגרמייהו ענייהו כתיב כי תולעתם לא תמות וגו' והיו דראון לכל בשר מאי דראון סרחונא מאן גרם ליה ההוא סטר דאיתדבק ביה וכו' ר' יוסי פתח ואמר כל עמל אדם לפיהו וגו' האי קרא בשעתא דדיינין ליה לבר נש בההוא עלמא כתיב כל ההוא דינא וכל מאי דסביל בההוא עלמא ונקמין מניה נקמתא דעלמא לפיהו בגין פיהו דלא נטר ליה וסאיב ליה לנפשיה ולא איתדבק בסטרא דחיי בסטרא דימינא וגם הנפש לא תמלא לא תשתלים דינהא לעלם ולעלמי עלמין ד"א לא תמלא לא תשתלם לסלקא לאתרהא לעלמין בגין דהא אסתאבת ואתדבקת בסטרא אחרא ר' יצחק אמר כל מאן דאיסתאב בהו כאלו פלח לעבודת אלילים דאיהו תועבת ה' וכתיב לא תאכל כל תועבה מאן דפלח לע"ז נפיק מסטרא דחיי נפיק מרשותא קדישא ועייל ברשותא אחרא ולא עוד אלא דאיסתאב בהאי עלמא ובעלמא דאתי וכו'. גם ע"י מאכלות האסורות מסלק הצלם אלהים מן האדם כדאיתא בזוה"ק פרשת משפטים בסופו ועלול לבא כמה