מחנה ישראל לא

ומצלחת בזמן שמשליכין ד"ת לארץ שנאמר וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה זו התורה דכתיב אמת קנה ואל תמכור וכתיב זנח ישראל טוב אויב ירדפו ואין טוב אלא תורה וכתיב ויסעו וכו' ויחנו ברפידים כתיב אח"ז ויבא עמלק ודרשו חז"ל בשביל שרפו ידיהם מן התורה. גם נידון בגיהנם עבור זה החטא כמו שאמרו חז"ל כל הפורש עצמו מד"ת נופל בגיהנם שנאמר אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח ואין רפאים אלא גיהנם וכו' גם הוא נזוף לפני המקום כדאיתא באבות שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. וכתב רבינו יונה באגרת התשובה כשבני אדם פוסקים ממלאכתם ומעסקיהם והולכים לבתיהם או יושבים בקרנות כשהם בטלים ומשיחים בדברים בטלים רעתם רבה וחטאתם כבדה מאד לפי שהם מבזים את התורה שאלו היו מאמינים שאין תכלית למתן שכרה למה לא ישיבו רגליהם ללמוד הלא האדם זריז ואץ ברגליו למלאכתו ולעסקיו ויודע כי הכל הבל ואיך ישכח חיי עוה"ב ולא יתן חלק ביום מן הימים או שעה מן השעות ללמוד ואל יאמר בלבו עוד עת לעשות ה' לקרוא בתורה ולעשות צדקה ומעש"ט אשם הוא אשם אשם לה' ואחז"ל דמה שאמר הכתוב כי דבר ה' בזה וגו' זה קאי על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שהוא בוזה בזה דבר ה', ע"כ חייב כל אדם לתקן מקום בביתו ללמוד שם הלכות או מקרא כל אחד לפי ערכו וכאשר יפנה מעסקיו ומדי עברו ממלאכתו יסור שמה לשנות או לקרות ובתקנה הזאת יפליא עצה לנפשו לחשוך אותה מני שחת ויחשוב על קצו ויבין לאחריתו כמו שאחז"ל הסתכל בג' דברים וכו' עכ"ל ר"י הנ"ל. אך אם נזדמן לו איזה יום שלא למד כלל אל יפול לבו עליו לאמר כבר אבדה תקותי בזיתי דבר ה' דכבר אחז"ל במנחות דבשעת הדחק מקיים האדם מצות והגית בו יומם ולילה במה שקורא ק"ש שחרית וערבית רק דברינו הוא לכתחלה אם יש לו פנאי והוא מבטל בידים עון גדול הוא ושומר נפשו ירחק מזה

פרק יד בפרק הזה יבואר במה יהיה עיקר למודו וגודל שכר המלמד לאחרים תורה

והנה במה יהיה למודו פשוט הוא דכיון שאנשים כאלו אין להם הרבה שהות ללמוד רק איזה זמן צריך ללמוד בהלכות הנוגעים לו למעשה כגון ק"ש ותפלין ותפלה וכיוצא בזה ולהתבונן בהם על הענינים שמזדמנים לו איך להתנהג וביותר צריך להיות בקי בהלכות שבת כי הוא יתד שהכל תלוי בו ולהתבונן בעצמו בעת הלמוד איך יתן עצה לעצמו אם יזדמן לו זה הענין או לעשותו עכ"פ ע"י איזה שינוי וכל כה"ג. ואם יש לו רק זמן מועט ילמוד הדינים הנצרכים לו למעשה מן החיבור הזה ואם יש לו יותר שהות ילמוד ההלכות בשו"ע או בחיי אדם וחכ"א ואח"כ יחזור בתכלית הקיצור בחיבור הזה למעשה כי משו"ע לבד יהיה קשה לו להוציא הדין כי ע"פ הרוב לא יזדמן השאלה ממש כמו שהוא כתוב בשו"ע

ואם הוא איש שאינו יכול ללמוד שו"ע או חיי אדם לעצמו יראה ללמוד עם אחרים ואם גם זה אין בידו ילמוד עכ"פ מקרא או שיאמר תהלים ולא לישב בטל כי הבטלה מביאה לידי כמה עונות החמורין. ודע עוד לפי מה שידוע שמצות ת"ת לאחרים היא מצוה רבה מאד כדאמרינן בסנהדרין כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן והוא אפי' בשאר כל אדם וכ"ש באיש הצבא אם חננו ה' שהוא איש בן תורה מצוה רבה שילמוד עם חביריו כי באנשים כאלף הוא ממש קונה להם נפש עי"ז. והוא מצילם עי"ז מכמה עונות חמורין אשר מעותד לבוא לידם מפני חסרון ידיעת התורה וביותר יראה להבינם ההלכות וההנהגות המצויות למעשה הכתובים בספר הזה ואיתא בזוהר חדש דף ס"ב כרוזא כריז בכל יומא זכאין אי דמשתדלין באורייתא ואינון דמזכין להון לאחרנין ואינון דמעבירין על מדותיהן. ובזה יקיים ג"כ הפסוק דואהבת את ה' אלהיך שפירושו ג"כ שתאהב אותו על בריותיו כמדת אברהם