מחנה ישראל כט

שהיה בקרוב שאיש הצבא ישראלי ביקש מהשר שלו ביום שהיה קצת חג להם שיפטרנו בזה היום מעבודתו מפני איזה ענין נחוץ לו ופטרהו והנה זה האיש היה בטבע איש יקר ומתמיד בלמודו וכשמעו שהשר פטר אותו היום מעבודתו הלך למקום שהיה מיוחד לו וישב ללמוד תורה ונזדמן שזה השר הלך לאותו בית ומצאהו שיושב ולומד בתשוקה נפלאה ויהי לפלא בעיניו ויאמר לו הנה דמיתי שכאשר בקשתני לפטרך היום הוא לילך ולחוג ולשמוח בבתי היין כאשר שאר אנשי הצבא חבריך עושים בנוח להם. ויען הישראלי ויאמר יאמין לי אדוני כי זה היום שאני עוסק בתורת אלהי השמים הוא חמדת כל ימי ותכלית כל שמחותי בימי חיי (כי תורתנו מלמדת דעת את האדם ומישרת מדותיו שלא לעשות עול לשום אדם בממון ע"י גנבה וגזלה וכיוצא בזה ואפי' בלב שלא לחמוד ממון אחרים רק יהיה שמח בחלקו במה שהזמין לו הש"י בכל עניניו וגם היא מצוית אותנו לאהוב את חבירו אהבה עזה ושלא לנטור שנאה עליו ולא לבייש אותו ברבים. ואפי' אם הוא יודע שלא טוב עשה באיזה דבר יאמר לו מתחלה פעם ראש נה ושניה בינו לבין עצמו אולי ישמע לו גם הזהירה אותנו ממחלוקת עד מאד. גם מגנה מאוד בתורתנו את מדת השכרות ושארי מדות רעות. כלל הדברים היא מרחקת מאד את האדם ממדות רעות ומקרבת אותו למדות טובות וגם היא מצוית אותנו לשמור את כבוד המלך ושריו והזהירה אותנו להתפלל תמיד בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו) וכיון שבטובך ובחסדך הגדול נתת לי רשות לילך לעניני למה אמנע לנפשי מדבר טוב כזה. וימצא בעיניו חן עבור התשובה הזו ויספר אח"כ השר הזה לשארי שרים חבריו את דבר פלא ויושר המדות שראה נטוע בנפש היהודי ובאמת דבר פשוט הוא שכאשר האדם מתנהג בדרך התורה ממשיך הש"י עליו חוט של חסד ונותן חני בעיני הכל כמו שנתן חן ליוסף וכמו שאמרו בגמרא כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום

פרק יג בו יבואר עוד שהתורה מצלת לאדם מן היסורים ומכל פגעים רעים בעוה"ז ובעוה"ב ולהיפך גודל עונשו ח"ו

בא וראה עוד כמה גדול כח התורה שכן אמרו בברכות (ה' א') כל העוסק בתורה וכו' מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר בחסד ואמת יכופר עון, ואמרו עוד כל העוסק בתורה יסורין בדילין ממנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי. ואיתא בתנד"א אם ראית שיסורין ממשמשין ובאין עליך רוץ לחדרי תור ומיד היסורין בורחין ממך שנאמר לך עמי בא בחדריך וגו'. ולפעמים מצלת אותו גם אם נתחייב מיתה לשמים כדאיתא במדרש רבה פ' קדושים אם נכשל אדם בעבירה וכו' מה יעשה ויחיה אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שנים וכו'. גם התורה מצלת מכל פגעים רעים בעוה"ז ובעוה"ב כדאיתא בתנא דבי אליהו זוטא פ' י"ז תורה מגינה על האדם כל אותן השנים שהוא מוטל בעפר שנאמר בהתהלכך תנחה אותך בעוה"ז בשכבך תשמור עליך זו שעת מיתה בקבר והקיצות היא תשיחך זה העוה"ב. וביאור הדברים נשמע ממה דאיתא בזוה"ק בשכבך בקבר תשמור עליך אורייתא תצור עליך מדינא דהאי עלמא והקיצות היא תשיחך לעוה"ב כד יתער לאחר מיתה כדין היא תשיחך תהוי סנגוריא על גופך בגין דיקומון אינון בקדמיתא לחיי עלמא כמו שכתוב אלה לחיי עולם בגין דעסקין בחיי עלמא דא אורייתא וכל אינון מלין דאפיק מדאורייתא דאשתדל בהאי עלמא קיימי קמיה דקוב"ה ואמרין קליהון ולא משתכחין. גם התורה מגינה על האדם להנצל מעונשו של גיהנם כדאיתא באגדת משלי אין לך צדקה שמצלת מדינה של גיהנם אלא תורה בלבד אבות עולם משיבין הואיל ונתפסתם במצודת יום