מחנה ישראל כד

להתענות לא אמרינן בזה שאסור להחמיץ המצוה אלא מוטב שילך בעיו"כ של המשמר: ב ואפילו אם אינו נוגע לו זה לענין התענית רק לענין ק"ש ותפלה של יוה"כ ג"כ הלא קי"ל דמקודש קודם וקדושת יוה"כ חל על כל המצות ע"כ נדחית ק"ש דעיוה"כ משום ק"ש דלמחר (ולענין דחיית תפלין נשאר בנשמת אדם בסימן ס"פ בצ"ע) וכן ה"ה לענין קדושת שבת ויו"ט על כל שאר הימים. ע"כ אם נזדמן לו העמדת המשמר ביום עש"ק ועי"ז מוכרח לבטל ק"ש בזמנה ועוד איזה מצות אעפ"כ לא ידחה המשמר על הבוקר של השבת דמצות של שבת נקרא מקודש לענין המצות של עש"ק ויש חולקין בזה אם לא יצטרך לחלל את השבת ע"י המשמר והח"א בכלל ס"ח הסכים לסברא קמא. עוד כתב הח"א דדוקא בזמן מועט יום או יומים דבזה לא שייך שמא ימות אבל באיזה ימים צ"ע אם יש לדחות שום מצוה אפילו בשביל איזה מצוה חמורה דאפשר דחיישינן שמא ימות

אע"ג דשהוי מצוי לא משהינן כדאמרן מצוה שבא לידך אל תחמיצנה דוקא כשיכול לעשות המצוה עכשיו כמו שיעשה לאחר זמן אבל אם אינו יכול לעשות עכשיו כמו למחר דאם ימתין יעשה מן המובחר מוטב שימתין יום או יומים כדי לעשות מן המובחר כ"כ בשולחן ערוך סימן תכ"ו אבל בספר חסידים כתב דאם יכול לקיים תיכף אף שאינו נאה כ"כ יקיים תיכף כ"ז לשון הח"א בכלל הנ"ל ונ"ל דבאיש הצבא כו"ע מודים דיש לנהוג כספר חסידים דמי יודע מה ילד יום ופן אח"כ לא יוכל לקיים כלל: פרק יא בו יבואר גודל החיוב ללמוד תורה וגודל שכרה מ"ע מן התורה ללמוד תורה שנאמר ושננתם לבניך וכתיב ולמדתם אותם וכתיב והיה עקב תשמעון וכיוצא בו פסוקים הרבה ולכן כל איש ישראל חייב בת"ח בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורים בין בחור בין זקן גדול אפילו עני המחזיר על הפתחים אפילו בעל אשה ובנים שאין לו פנאי ללמוד תורה בתמידות מחויב לקבוע לו זמן לת"ת ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה (יו"ד סי' רמ"ו)

ושכר ת"ת גדול מכל המצות כמו שאחז"ל אלו דברים שאדם אוכל וכו' ות"ת כנגד כולם ואיתא בירושלמי דפאה שכל המצות אינן שוות לדבר אחד מן התורה. והיא חמדה גנוזה שהקב"ה משתעשע בה תמיד כמה דכתיב ואהיה שעשועים יום יום. ואין קץ לקדושת התורה כמ"ש חז"ל שיש ששים רבוא פרושים לכל פסוק ופסוק שבתורה ואיתא במדרש אותיות דר"ע דאור שמותיו הקדושים של הקב"ה למעלה הוא עשרים ואחד אלפים רבבות פרסאות כמנין שם אהיה ואחז"ל (והוא בילקוט תהלים) אמר ר' אלעזר לא נתנו פרשיות התורה על הסדר שאלמלי נתנו על הסדר כל מי שהיה קורא בהן היה יכול להחיות מתים ולעשות מופתים לכך נתעלם בהן סדרן של התורה והוא גלוי לפני הקב"ה שנאמר ומי כמוני יקרא. ובאמת מי יוכל למלל את גודל קדושת תורתנו הק' אשר היא שורש הבריאה וראשית כל המצות כמו שאמר הכתוב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז *) ואיתא בספרי פרשת עקב יפוצו מעינותיך חוצה נמשלו **(וראה אחי עוד דבר פלא בענין גדולת התורה כמה גדול ענינה וכמה עצום שכר מקיימה. דהנה ידוע דלכל ענין שהאדם עושה יש פעולה ותכלית והתכלית ע"כ הוא גדול מהפעולה. למשל הוא מחזיק חנות להשתכר בה ומוציא הוצאות ע"ז רו"כ בכל שבוע הוא הפעולה וע"כ השכר שהוא מקוה שישתכר מזה הוא גדול מזה והוא התכלית וכן אם הוא מחזיק (קנטאר) גדול שהוצאותיו עולה רו"כ בכל יום ע"כ השכר שהוא מקוה שירויח עי"ז שהוא התכלית גדול מזה וכן אם אנו רואין היכל בנוי בשביל כבוד המלך וכתוב עליו שהוציא המלך עליו הוצאות מאה מליאן והלא זהו רק הפעולה ע"כ התכלית)**