מחנה ישראל כג

שם אפילו לא יאכל שם כלום ולכתחלה לא יעשה כן אם לא שיש לו מניעה שלא יוכל לברך בחדר זה

לח אם רוצה לילך לבית אחר לגמרי והיה דעתו לזה בשעת ברכת המציא מותר ובתנאי שיאכל שם מעט פת וא"צ לברך על מה שיאכל וישתה שם ואם לא היה דעתו מתחלה לכך אסור לצאת ברצונו אפילו כשירצה לאכול שם וצריך לברך בהמ"ז קודם שיצא

לט עבר ויצא אם יש לו שם פת אפילו פחות מכזית יאכל שם וא"צ לברך המוציא ולא על כל מה שיאכל וישתה שם ויברך שם בהמ"ז ואם אין לו שם פח כלל אם יצא במזיד צריך לחזור למקומו הראשון לברך שם בהמ"ז. ואם יצא בשוגג בשעת הדחק א"צ לחזור למקומו הראשון ויברך שם במקום השני. ופשוט דבאיש הצבא אם שלחוהו באיזה שליחות באמצע סעודתו בודאי א"צ לחזור למקומו הראשון לברהמ"ז: מ עבר ובירך במקום השני אפילו יצא במזיד יצא. ואם הוא רחוק ממקומו הראשון שיש לחוש שעד שיחזור ישהא שיעור עיכול ויפסיד הבהמ"ז אף לכתחלה יברך במקום שנזכר

מא יברך באימה וכ"ש דאסור לפסוק במלאכה ברצונו אפילו בתשמיש קל ואסור להפסיק. ואם שח במזיד צ"ע אם יחזור לראש

מב עד אימתי יכול לברך בהמ"ז עד שיתעכל המזון שבמעיו ושיעורו אחר האכילה כ"ז שאינו רעב ואם אכל מעט ואין אנו בקיאין לידע אם הוא רעב כ"כ כמו מקודם ראוי שיאכל עוד כזית פת ויברך בהמ"ז שאז נפטר גם האכילה הראשונה ואם הסיח דעתו יברך המוציא תחלה

מג שיעור אכילה שיהיה חייב לברך עליה בהמ"ז הוא בכזית: מד היה ספק לו אם בירך בהמ"ז חוזר ומברך וה"מ שאכל כדי שביעה אבל אם לא אכל כדי שביעה אינו חוזר ומברך מספק

פרק עשירי בו יבואר שאסור להחמיץ המצות גם אם יכול להניח איזה מצוה אשר בשביל זה יקיים אח"כ מצוה אחרת גדולה הימנה (מח"א ונ"א בכלל ס"ח

) כתיב בתורה ושמרתם את המצות ואחז"ל דהוי כאלו כתיב המצות בחירק ר"ל שלא להחמיץ וליישן המצוה אלא מכיון שתבא לידו יעשנה וכ"ש אם יש לחוש שעל ידי השיהוי תתבטל המצוה לגמרי בודאי אסור להחמיץ המצוה. לכן אם חל העמדת המשמר של איש הצבא באיזה יום בבוקר ויש לו רשות להחליף על זמן אחר בודאי מחוייב לעשות כן כדי שעי"ז יוכל לקיים תיכף ק"ש בזמנה ותפלה ותפלין וכ"ש אם חל המשמר שלו בשבת ועי"ז יעבור איזה איסור אפילו רק איסור דרבנן בודאי צריך להשתדל להחליף על יום אחר

באם יש לפניו לעשות שתי מצות ואין ביכלתו לקיים שניהם רק אחת מהן יעשה את המצוה החמורה יותר כגון ציצית ותפלין תפלין חמורה שהיא קדושה ביותר וגם חובת הגוף וכן כל כיוצא בזה או אחת תדירה ואחת אינה תדירה כל כך יעשה המצוה התדירה יותר דקי"ל תדיר עדיף וכן אם מצוה אחת עוברת ואחת אינה עוברת יעשה העוברת

ג ודע עוד דמה שכתבנו למעלה דמכיון שתבא איזה מצוה ליד האדם יראה לקיימה תיכף לפעמים משתנה זה הענין כגון אם ע"י עשייתה היום לא יוכל לקיים למחר מצוה דאורייתא אחרת שהיא חמורה מזה מצוה דלמחר עדיף ולכן נראה באיש הצבא יהודי שצריך לילך על המשמר שלו בערב יוה"כ ויכול להחליף המשמר על יוה"כ ואם ילך בערב יוה"כ לא יוכל לקרוא ק"ש ולהניח תפלין באותו היום ולעומת זה יוכל למחר