מבי"ט חלק ג קפא

והלך ראובן ולקח הסחורה מיד הגוי כנגד החוב שנשבע שהיה חייב להם הגוי הראשון ושמעון לא רצה לקחת חלקו ברשותו לפי שראובן היו לו נערים הרבה ומשתדלים במכיר' הסחור' ולשמעון לא היו לו משתדלי' ואנשי' וכן היה שהשתדל ראובן ושלח מפה ומפה ומכר הסחורה וחזר ולקח מחדש מאותה סחורה מן הגוי מחשבונות שהיו ביניהם אחר זמן נתקוטט הגוי עם ראובן וחזר ולקח הסחורה הזאת השניה ממנו כי הראשונה כבר נמכרה והוציא ראובן קול שלקח גם הסחורה הראשונה שפרע להם בעד הגוי הא' ושמעון היה יודע האמת ושותק באמרו היום או מחר יבא הגוי הא' משער המלך ואתבע מעותי ממנו ולא אתקוטט עם ראובן שהוא קרובי והיה כן אחר שנים בא הגוי משע' המל' ולקח האלתז"ם והלך אליו שמעון ואמר לו תפרע לי מעותי כי הסחור' שנתת לראובן לקח ממנו הגוי המלתז"ם אחריך והגוי בשמעו שהדב' אמ' התחיל לפרוע לשמעון קצת מעות אח"כ כששמע הענין שחזרו ולקחו הסחורה מן הגוי לא רצה לתת כלום ועברו דברי' בינו ובין שמעון ואפי' ששמעון היה יודע שהדין עם הגוי היה מתחזק לתובעו באמרו אולי אציל חלקי ממנו ולא אצטרך לדין ודברים עם ראובן קרובי ועוד שראובן מלתז"ם בממון המלך ולא יוכל להציל ממנו שום דבר ובהתחזקו שמעון לתבוע מהגוי נכנס יהודי א' ופשר בינו ובין הגוי שילוה לו לגוי סך מעות ושיהיה סאר"ף אצל הגוי ויכתוב לו שמעון מחילה על החוב בעד פסארפליף שהיה נותן לו והלך שמעון אצל ראובן וספר לראובן הענין ושאל ממנו עצה והשיב ראובן טוב הדבר אבל תכתוב במחילה בפני הערכאות שפיטור החוב ומחילתו הוא כדמ"ה בעד הסארפלי"ק אמר לו שמעון אני מפחד שהיום או מחר תתקוטט עמי למה מחלתי לו אמר לו ח"ו תלך ותמחול לו ולא תחוש והלך שמעון ועשה כן ואמר לגוים המעידים בערכאות בפי' שאינו מוחל כי אם על תנאי שהחוב יהיה כדמ"ה בעד הסארפליק ואמר זה בפני עדים ישראל והגוי' והכותבים שקרו בשמעון ולא כתבו תנאי זה במחילה אלא המחילה סתם ועמד שמעון סארף ימים עם הגוי והסירו את הגוי מן האלתזם והפסיד שמעון מעותיו ועתה ראובן מערער על שמעון ואומר שמה שמחל לגוי היה שלא מדעתו ושהחוב היה לשניה' וכיון ששוא מחל הוא חייב לו חלקו ושמעון אומר אני לא תבעתי הגוי אלא כדי שלא להתקוטט עמך שאתה לקחת הסחורה בעד החוב ואתה היית חייב לי המעות על חלקי והחוג"ה אעפ"י שהיתה בידי כבר היתה פרוע ושלא כדין הייתי תובע מהגוי ועוד שעל כל זה אתה נתת לי רשות שאלך ואמחול לגוי יורינו מורינו אם הדין עם שמעון וישבע שמעון שכבר נפרע ראובן חלקו משלם או אם ישבע ראובן על הכל יבא דברו הטוב לנו ולו תהיה צדקה ושלום: תשובה מה שגבה ראובן מן הגוי חצי החוב או יותר כפי דברו זכה כבר שמעון בחלק מה שיגיע לו לפי הערך הכתוב בשטר שביניהם שהיה לכל א' סך כך במה שכתוב בחוג"א בערכאות שהיה חייב הגוי לשמעון וזה כבר הוא גבוי לשניהם ואין לו עסק בעסקי' אחרי' שנתעסקו אח"כ על השאר והסחורה שעזר השר שיקחנה ראובן כיון שלקחה כבר ברשותו והיה יכול למוכרה במקום אחר כמו שהתרה בו הגוי המולתזם החדש ולא שמע לו הוי פושע דאע"ג דגזים איניש ולא עביד הגוים מגזמי ועבדי כל שכן שהיה האלתז"ם בידו והוה לו יכולת לעשות ועשה ולקח הסחורה ממנו כמו שגזם לו ואם כן מה שהיה מגיע לשמעון מזאת הסחורה כפי השטר שביניהם חייב ראובן לפרוע לשמעון כל שכן אחר שחזרו לו הסחורה בשביל המעות שהלוו שניהם לגוי המלתז"ם שודאי חייב ראובן לפרוע לשמעון חלקו כמו שכתוב בשטר לפי הערך אפי' שלא לקחה שמעון שכבר נתן טעם למה לא לקח שלא היה לו מי שימכרנ' לו ומה שחזר ראובן ולקח סחורה וחזר הגוי ולקחה ממנו אין בזה היזק לשמעון כיון שהסחורה של שותפו' לא לקחה ממנו כי כבר מכרה ראובן כמו שכתוב בשאלה ושמעון היה שותק שלא היה תובע מראובן על כי היה חושב שיגבה מן הגוי ואחר כמה שנים גבה על הקול שיצא שלקחו מראובן כל הסחורה וכשידע הגוי אמיתות הענין שהחזירוה לא רצה לתת לו עוד כלום ועכ"ז היה תובעו ולא היה רוצה לתבוע מראובן בתשבו שיקח מן הגוי הראשון ושלא להתקוטט עם ראובן שהיה קרובו וגם שהים מלתז"ם בממון המלך ולא היה יכול להציל מידו גם מה שנתפשר (מד' אחרי') [שמעון] עם הגוי הראשון ועשה לו מחיל' וגם הלוה לו מעות על שנתן לו פסארפליק הרי כתוב בשאלה שנתרצה ראובן במחיל' ואמר לו שיעשנה ולפי מה שכתוב למעלה בשאלה אפי' שלא היה מוחל לא היה נותן לו דבר על כי נודע לגוי כי הסחורה נשארה ביד ראובן כמו שכתוב למעלה ואם כן אין לו לראובן שום טענה או ערעור על שמעון שעשה מחילה לגוי כי גם שלא היה עושה לו מחילה לא היה פורע לו שום דבר כיון שנפרע כבר ראובן מן הגוי השני כנגד החוב שהיה חייב להם הגוי הראשון כמו שכתוב בשאלה וגם ברשותו היתה המחיל' ומענין מה שכתוב בשאלה שראובן כופר בכל ואם ישבע שמעון או ראובן כבר כתבתי כי במה שגבה ראובן קודם חצי החוב או יותר לפי דברו נראה שהוא דבר ידוע לכל או לעדים ועל זה אינו חייב שמעון שבועה דהודאת בעל דין כמא' עדים דמי גם הסחורה שלקח בגזרת השר כבר היתה גבויה והיה חייב ראובן לתת לשמעון חלקו כי היה פושע במה שלא שלחה ומכרה במקום אחר מפני גזום הגוי המלתז"ם ואם ענין גביי' סחורה זו על פי גזרת השר על ידי שוחד שנתן ראובן כמו שכתוב בשאלה היה דבר ידוע לכל או לעדים גם בזה אינו חייב שמעון שבוע' ויגבה חלקו מאותה סחורה ומלשון השאלה כך נראה שהדבר ידוע לכל שלקח הסחורה או שהוא הודה שכך הענין אבל אם אין עדים בדברי' אלו אלא ששמעון טוען שראובן אמר לו כך אין כאן שבועה לשמעון אלא לראובן שישבע שלא אמר לשמעון שקבל הסחור' וגם בסחור' הנמצא' בידו שהוא ידוע שהיא מן השותפות היא בחזקת שניהם ואינו יכול לישבע ולא ראיתי ראובן ולא שמעתי מי הוא שמעון ב"ד אשר שם יחקרו ויוציאו הדין לאמתו נאם המבי"ט: שאלה קמא ראובן חייב לשמעון סך מה וזה ראובן היה חייב לו לוי סך מע' כמה שהיה חייב הוא לשמעון וראובן הלך למדינת הים ובא שמעון בפני ב"ד והוציא שטרו שחייב לו ראובן ותבע ללוי לדין שיפרע לו החוב לראובן והשיב לוי שהוא אמת שחייב לראובן ויש ביד ראובן כתב ידו של לוי בחיובו אז ב"ד גזרו על לוי שיפרע לשמעון מה שהודה שהיה חייב לראובן ונתנו בידו מעשה ב"ד לראי' אחר זמן בא יהודה ממדינת הים והביא כתב מראובן ללוי שיתן לו אותו החוב שהיה חייב לו לראובן והזקיקו לדין וטען יהודה שחוב זה הוא שלו כי ראובן קודם שהלך צוה ללוי שישלחנו ליהודה ולא שלחם ועתה שבא רוצה מעותיו ולוי טען כי אמת הוא שראובן אמר לו כך קודם שהלך ושהוא השיב איך אתנם או אשלח לשום אדם וכתב ידי בידך אז אמר לו ראובן כל מי שיביא לך כתיבת ידך תפרע לו וכתיבת יד זה נאבד מן העולם ויהודה תובע ללוי בכתב שהביא מראובן ולוי פרע כבר לשמעון על פי ב"ד כנז' יורינו מורינו אם יש לו ליהודה שום דין ודברים עם לוי כיון שלוי פרע החוב על פי בית דין: תשובה מה שהגבו ב"ד כדין הגבו אף אם ייחד ראובן מה שהיה חייב לו לוי לפרעון יהודה אינו דבר כל זמן שלא קבל יהודה אחריות המעות שהיה חייב לוי עליו אם יפסדו רק בהפך בשטרו כתוב שלעולם האחריות עליו עד שיכנסו המעות בידו של יהודה וגם כן שלא האמין יהודה בראובן שהוצרך לתת לו ערב קודם שיצא ממדינתו ובפי' כתב הטור סי' קי"ז העושה שדהו אפותיקי סתם ושטפה נהר הרי זה גובה מנכסים אחרים וכתב עוד וכן לענין קדימה אפי' עשה מטלטלי' אפותיקי מפורש בשטר לראשון גובה מלוה של אחריו כיון שהשעבוד לא חל עליו על המטלטלים אין בהם קדימה וכ"ש בנ"ד ששמעון שהגבוהו ב"ד שטרו מוקדם משטר יהודה זה נראה לע"ד הצעיר משה ברוך. זה עבר לפני ואמרתי אלכה לי אל מאור הגולה יאיר עינינו בתורתו ושלומו יגדל: תשובה אפי' שלא היה פורע לוי לשמעון מה שפרע על פי ב"ד לא היה חייב לפרוע ליהודה כיון שלא הביא הרשאה ממנו וכמו שכתבו המפרשים ז"ל הרמב"ם ז"ל פ"א מה' שלוחין ובח"מ סי' קכ"ב שאם כתב ראובן לשמעון מנה שיש לי בידך שלחהו ביד לוי אם (לא) רצה לשלחו אינו חייב עד שיביא הרשאה ואפי' שהיה מביא הרשאה אחר שפרע לוי על פי ב"ד לא היה לו שום דין עם לוי כיון שכבר פרע לשמעון מה שהיה חייב לראובן בשטר מקויים וזה יהודה לא נודע שיש לו שום חוב על ראובן וגם ראובן לא הודה או לא כתב שהיה חייב לו אלא שנתן לו הרשאה שיגבה חובו מלוי ואם ראובן עצמו היה בא לתבוע חובו מלוי לא היו מחייבין ב"ד ללוי שיפרע לו אלא לשמעון מדר' נתן מנין לנושה בחבירו וחבירו בחבירו וכו' כ"ש לשלוחו או למורשה שלו דלא עדיף ממשלחו ואפי' היה מביא זה יהודה שטר מקוים שהיה חייב לו ראובן ומוקדם לשל שמעון אחר שפרע לוי לשמעון על פי ב"ד מעות אין בזה דין קדימה ואפי' במטלטלים כי אפי' מראובן עצמו שהיה גובה המאוחר מעות או מטלטלים אין המוקדם מוציא מתחת ידו כל זה כתבתי לרווחא דמילתא כי מתחלת דינא פירכא ליהוד' אפי' לא פרע לוי לא היה חייב לפרוע לו על פי כתב כמו שכתבתי והב"ד יפה עשו שהגבו לשמעון מה שהיה חייב לוי לראובן מדר' נתן וכו' נאם המבי"ט: שאלה קמב ראובן שדך בתו לשמעון וכתבו ביניהם קנסו' וזה נוסח שטר השדוכין הצריך לענין השאלה בפנינו וכו' וזמן הנישואין יהיה מכאן ועד שנה אחת ואם באלו ישלח ראובן אבי הכלה בעד חתנו אחר חג הסוכות ילך החתן לאכסנדרי' מקו' הכלה ויהיה שם עד זמן הנישואים ועוד נתחייב החתן לקבוע דירתו שם שלש שנים ואם ח"ו א' מן הכתות תחזור בה תהיה מחוייבת לכת האחרת מאה וחמשים פרחים זהב וקנינא כו' וגם נשבעו וכו' אייר השל"ה פה רודס ושריר וכו' עכ"ל שטר השדוכין ואחר שעשה שדוכין הללו הלך אבי הכל' לסינים ומשם כתב לחתנו אשר ברודס יבא אל עיר נא אמון כי הוא גם כן רצונו לבא שם להשיא בתו למועד הכתוב ביניהם ויהי לימים בא אבי הכלה לנא אמון ולא בא חתנו ותכף חזר לכתוב לו שיבא כי הכל מתוקן לסעודה והשיב לו חתנו הנז' שאינו יכול לבא אך אם רוצ' (להבי') [שיהי'] חתנו (יבוא) לעיר רודס (עם בתו) שיכניסנה ואם לאו הרי הוא נקי משבועתו אחר שהוא נתאחר כמה זמן בסינים ולא בא אל אמון ואבי הכלה אומר שאף על פי שנתאחר בסינים לא עבר המועד הקצוב ביניהם שהוא זמן שנה ועדיין נשאר מהשנה חדש וחצי ומאז שכתב לו שיבא היה יכול לבא עם כמה דוגיאות וספינות שבאו מרודיס לנא אמון וכיון שאינו רוצה לבא שיפרע הקנס הכתוב ביניהם ק"נ פרחים שיש מהם כבר ביד אבי הכלה חמשים ותובע הק' מורינו: תשובה על ענין הקנס אם יסרב שום אחד מהם בזיווג הנז' יתחייב בקנס מכח הקנין ומכח השבועה כמו שדן החכם הר"י ך' נון יצ"ו וצדק בדינו אך מן השאלה נראה שכל א' מרוצה בזיווג וחלוקי' במקום הזיווג ואין לו דין לחתן שיביא לו חמיו את בתו לרודס כי הוא נתחייב ללכת שם לאכסנדריי' לזמן הנשואין ולקבוע דירתו שם ג' שנים