מבי"ט חלק א קצח

לי לבטל אפוטרופוסים אלו מצד מה שנתברר כי דינה פשעה בנכסים כמה וכמה פעמים כמו שכתוב במעשה ב"ד ודינ' הוא להעבי' את דינה מהאפוטרופו' דכיון שנתבטלה היא נתבטל גם אפוטרופוס יהודה כי לא היה לו כח ושולטנות בנכסים כי אם בחברת דינה ושניה' ביחד היו מקיימי' דברי המת כי לא סמך על אחד מהם כי אם על שניהם ביחד וכיון שנשאר יהוד' יחידי אין כאן מצו' לקיי' דברי המת כי דבריו היו על שניהם ולא סמך על אחד מהם ויכולים היורשים להוציא את הנכסי' מתחת ידם ואין ב"ד מצוים למנו' אח' תחת דינה דלא מוקמי ב"ד אפוטרופו' לדקנני. ובתשובות הגאוני' תשובה לרב נחשון גאון זצוק"ל על מי שמנה ב' אפוטרופסי' שאין אח' מהם יכול לחדש דבר בממונו של אותו האיש בלא חבירו שלא האמין לא' מהם אלא לשניהם בבת אח' לפי'. אין א' מהם יכול לחדש דבר בלא חברו לא ליקח ולא למכור לא לחוב ולא לזכות ע"כ והכא נמי לא שנא שאין יהודה יכול לעשו' דבר בנכסים וממילא הדרי נכסי למרייהו כיון שהם גדולים נאם המבי"ט: שלו כה מעשה ידי הגדתי זה לי כ"ח שנים משנת הרצ"ב עד שנת השגי"ח שנות ד' שמטות ובכל שמטה ושמטה לא שמטתי עצמי מלהתעסק ולעיין בענין דיני שמטה בפירות הגדלים בקרקע של גוי בא"י ואם נתמרחו ע"י ישראל אם יהיו חייבים בתרומו' ומעשרו' ומאז כתבתי שהיו פטורי' וגם שהיה בהם דין שביעי' וכמו שהבאתי ראיות לזה מן הסברא משנה וברייתא ותוספתא וירושלמי ודברי המפרשים ועוד הוספתי ראיו' בכת' בשנת הרצ"ט שהיתה שנה שמט' ומאז עד עתה הייתי מורה לשואלי' ממני בשנת השמטה על חיוב תרומה ומעש' שלא היו חייבי' כלל ועתה בשמט' זו ראיתי את החכם הה"ר יוסף נר"ו שהיה מורה להפריש תרומה ומעשר ושלח לי שאשלח לו תופס מה שכתבתי על ענין זה ושלחתי לו וכתב דחיות על הראיות אשר כתבתי ועל דברי המפרשים ז"ל כמו שכתוב בכתבו ואצלי הן דחיות כקש ואיני חושש להשיב על מה שטען עלי אלא על מה שטען על דברי המפרשים ז"ל אשר נראה בפי' ממה שכתבו שפירות שגדלו בקרקע הגוי בא"י הן באיסור שביעית: ראשונה מן הברייתא גוי שהיה מוכר פירות ואמר של עזקה הן לפי' רש"י שכתב בשם רבותיו ז"ל מפרדס מעוזק וגדור לשמרו שהוא שנה שביעית וקשיא ליה להאי פי' ומאי איסור יש כאן אם עבר זמן הביעור ל"ש מן המשומר ל"ש מן ההפקר אסור וקודם הזמן אלו ואלו מותרין הרי שלפי רבותיו אם היינו מאמינים לגוי שהיה הפירות של שביעי' לא היינו לוקחים ממנו ואף רש"י ז"ל לא דחה פירושם מפני שאין הדין אמת שהרי כתב דל"ש מן המשומר כו' אסור על פירות של גוי דמשמע דפירות דגוי בקרקעות בא"י יש להם דין שביעית ולפירושו ג"כ דעזקה שם עיר בא"י שפירותיה משובחין והיה משבחו הגוי שהם של אותה העיר ולא אמר כלום ואין חוששין לדבריו דמשמע דאם היינו חוששין שהיו של עזקה של א"י היו אסורים אפי' הן בקרקע של גוי ומה שכתב החכם נר"ו דיש לדחות שמא פירות ישראל ביד גוי הן ודחה מה שטענתי על זה אינ' דחי' והרי הבאתי מה שכתב הרא"ש ז"ל בשם ר"ת ז"ל דע"כ איירי בקרקע של גוי ולא שלקחו מישראל מדקתני סיפא דהך מתני' אבל אם אמר של איש פלו' וכו' וכדי להעמיד דחיתו השמיט ידו והעלים עיניו כאן מזה שכתבתי בשם הרא"ש ור"ת ז"ל והרי הוא מוכרח שהברייתא דברה בפירות של קרקע גוי וסבירא להו לרש"י ורבותיו והרא"ש ור"ת שהם אסורים ואחר כך כתב דא"ל דהרמב"ם ז"ל דהוא מארי דארעא ופליג עלייהו וגם נמצא לרבי' שמשון הזקן ז"ל דפירות הגוי יש בהן קדושת שביעית כדמוכ' בדוכתי טובא ועל הראיה שהבאתי מתוספת' דאהלות גם כן דאיכא לאוקומיה בפירות ישראל ביד גוי ובאיכא לאו קומה דחה ראייתי מפשט התוספתא שהבאתי בשנת הרצ"ב והרי בעל כפתור ופרח שפרח ונדפס אחר כמה שנים שהביא תוספתא זו בפ' י"א והבין בבירור ממנה מה שהבנתי אני שפירו' הגוי בקרקעו' בא"י אסורים שהרי כתב פי' על תוספתא זו ועל מעשה דרבי דבית שאן שאפי' בפירות שביעית של גוי היו נוהגים בו איסור קודם לכן והביא פי' רבי' שמשון ז"ל על התוספת' הנז' ועל פירושו כתב מה שכתב וכן כתב בפ' מ"ז נמצא לפי זה שכיבוש עולי בבל אינו נאכל ואפי' נעבד ע"י גוי וכן נמי נר' לפי דברי הראב"ד ז"ל וזכרנוהו בפ' שאחר זה גבי עזקה ואמנם האיסור מבואר באהלות פי"ז זכרנוה פי"א עכ"ל וכתב אח"כ פמ"ז ההיא דעזקה וכתב י"מ וי"א והם פי' רבותיו של רש"י ז"ל ופי' רש"י ז"ל וכתב דהראב"ד פי' עזקה ארץ עבודה ואם ספיחים אסורים בשביעית כ"ש פירות א"י ארץ עבודה בין של גוים בין של ישראל ואמרי' שאינו נאמן שלא נתכוון אלא להשביח מקחו ע"כ הרי שלכל הפי' של עזקה פירות שגדלו בקרקע של גוי בא"י יש להן דין שביעית ולא כדחיית החכם נר"ו שהם פירות של ישראל ביד גוי וכן בפ' י"א כתב על מתני' פ"י דשביעית לא נאכל ולא נעבד שאסור לנו עבודה הארץ ההיא ואם תעבד ע"י אחר אסור לאכול ממה שתוציא והוא לשון פירושי הרמב"ם ז"ל וא"א לפרש מה שפי' בו החכם נר"ו שאותו אחר הוא ישראל כיון שכתוב קוד' שאסור לנו עבודת הארץ ההיא והוא כולל כלנו את כל ישראל וכתב אחר כך ואם תעבד על ידי אחר דמשמע דאינו ישראל משלנו וכן בעל כפתור ופרח לשון הרמב"ם ז"ל שכתב פרק מ"ז במה שתמה על מה שכתב הרמב"ם ז"ל דפירות הגוי מותרים שהרי שנינו לא נאכל ולא נעבד והרב בעצמו פירש שאם תעבד על ידי אחר אסור לאכול ממה שתוציא וזה אפי' בקרקע הגוי שאם היה דעת הרב ז"ל שאינו נעבד ר"ל בקרקע ישראל כו' ע"כ הרי שהבנת דברי הרב ע"י אחר הוא גוי בקרקעות וכן כתב אח"כ וממשנת אינו נאכל ואינו נעבד יראה ג"כ בפי' שע"י הגוי בעבודתו שהן אסורים וכו', ע"כ וכתב אח"כ נמצאת למד שבקדושת שניהם אסורה בעבודה מדאורייתא וספוחים אסורין מדרבנן וכן לפי הנראה מה שזרע הגוי בקרקעו וכתב אח"כ א"כ מה שזרע הגוי בקרקעו בא"י מקדושה שניה בשביעית אסור אבל ספיחיו מותרין ע"כ וגם כי מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ד שכתב גוי שקנה קרקע מא"י וזרע' בשביעי' פירותיו מותרים שלא גזרו על הספיחים אלא משום עוברי עבירה והגוים אינם מצווים וכו' נראה מפשט לשונו שפירות הגוים בקרקעם אין בהם קדושת שביעית הרי כתב בפי' המשנה שאם תעבד ע"י אחר דהוי גוי כדהוכחתי לעיל שפירותיו אסורים וכן כל המפרשים ז"ל שהבאתי למעלה סוברים כן שפירות הגוי בקרקעו אסורים בשביעית לכן נראה לי לפרש דברי הרב ז"ל שר"ל שמה שזרע הגוי בשביעית דאע"ג דאין קנין לגוי אינו אסור לאכול כמו מה שזרע ישראל שהוא אסור באכילה וחייב לעקרו וכמו שכתב הר' ז"ל בפ"א ולא בספיחים ג"כ של ישראל שכתב למעלה בפ' זה שגזרו עליה' אלא הם מותרים באכילה בקדושת שביעית כמו הספיחים שעלו מאליהם שהם נאכלים מן התורה בקדוש' שביעית ולא גזרו עליהם אלא מפני עוברי עבירה והגוים אפילו שזרעו אותם אינם מצווים על השביעית כדי שנגזו' עליה' ולכן הם מותרים כמו הספיחים מן התורה: ואם הרב כפתור ופרח היה מפרש פירש זה על דברי הרב ז"ל לא היה תמה עליו ולא היה צריך לכתוב ועל הרב ז"ל יש לי להאמין אף על שמאל שהוא ימין נגד כל מה שכתב בכמה מקומות הכתובי' למעלה כי פירות הגוי הם אסורים והוכרח ג"כ לכתוב אח"כ נראה שנשארו פירותיהם בשביעית בחיוב תרומות וכו' ולא ראיתי ולא עצרתי כ"ח שנים בד' שמטות ולא מצאתי שום מפרש או פוסק שיכתוב שפירות הגוי בא"י כשיתמרחו ע"י ישראל וכו' יהיו חייבים בתרומה ובמעשר אלא אלא הרב הזה וגם הוא לא כתב כן אלא על מה שהבין בפשט לשון הרב שפירותיהם מותרי' הם מותרי' מכל וכל ואינו כן אלא שהם מותרי' לאוכלם בקדושת שביעית כמו שכתב למעלה ולא נשאר שום סמך לחייב הפירות בתרומת ומעשר דכיון שהם בקדושת שביעית לפי מה שכתבו המפרשי' שהבאתי למעלה וכפי מה שפירשתי בדברי הרב ז"ל אין בהם חיוב תרומה ומעשר כמו שכתב הרב בעל כפתור מי שפירותיו של שביעי' אין בו חיוב תרומות ומעשרות ולא נשאר עכשיו שום קושי כי אם מה שאנו מקילים באיסור פירות שביעית בפירות הגוים שהיה מן הדין לנהוג בהם קדוש' שביעית כמו שכתבתי למעלה בשם רש"י ורבותי' ז"ל וכן ר"ת והרא"ש ז"ל שהכריחו מאות' ברייתא שהם פירות הגוי מקרקעו וגם שלא דברו בענין שביעית אלא בערלה וכלאים ונטע רבעי הרי שנוי עזקה כאותה ברייתא ובין שיהיה פי' עזקה כרבותיו של רש"י או כרש"י או כפי' הראב"ד הרי כתבו שהם פירות הגוי בקרקעו וכן רבי' שמשון הזקן ז"ל שכתב דפירו' הגוי יש בהן קדוש' שביעית הרי הם שבעה רועים ומנהיגים אותנו על קדושת פירות שביעית ונוסף עליהם הרמב"ם בפי' המשנה ובחיבו' לפי מה שפרשתי דבריו והרמב"ן ז"ל גם כן דכתב דשמא אין קנין לגוי להפקיע מדיני שביעית והרב הכפתור גם כן שכתב בכמה מקומות כמה פעמי' שפיר' הגוי הם בקדוש' שביעית והביא התוספת' פי"א כפי' רבי' שמשון ז"ל כמו שכתבתי למעלה ואין גם אחד שיחלוק עליה' וכן נראה ג"כ ביו"ד סי' של"א שלא כדברי בית יוסף שכתב שם. ואין לי פה להשיב על קושי זה כי אם בענין הביעור שאנו מקילים וסומכים על דברי רבי' שמשון הזקן שכתב דאף על גב שיש כאן קדושת שביעית כדמוכח בדוכתי טובא איסורא הוא ודאי דלא פקע אלא ביעור הדבר תלוי בממון להפקר ולחלק לעניים ומצי למימר קאתינא מכח גברא דלא מצית לאישתעויי דינא בהדי' כדאמ' בשלהי פ"ק דבכורות גבי לוקח טבלים וכו' ונראה לי דמהאי טעמא נמי נקל בדיני סחורה בפי' שביעית דהא דילפי' לאכלה אמר רחמנא ולא לסחורה היינו בפי' ישראל דזכו מן ההפקר משדות יש' ולהכי הוו לאכלה ולא לסחורה אבל מי שלקח בדמים פירות שביעית של גוי הרי תחלתו בסחורה ומצי למימר אתינא מכח גברא כו' אבל בשאר דיני' של שביעי' אשר רבו לא מצאתי שום סמך להתיר והרב הכפתור כתב פי"א שאפילו בפירות שביעית של גוי היו נוהגים בו איסור קודם לכן ע"כ ואפשר כי מה שכתב איסו' הוא גם כן שצריך לאכלם בקדושת שביעית שלא ישנם מברייתן ולא לענין ביעור וסחורה ואם כן לא היו נוהגים להוציא מהן תרומה ומעשר והאיסור בשאר דיני שביעי' לא ידענא היכי ליפקע ואפילו שהיינו מורים עתה להתנהג בדיני שביעית היה נראה עתה כמו תקנה חדשה מה שלא היו נוהגים עד עתה והיתה תקנה שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה מצד הגלות והשעבוד שאנו צריכים לעולם לקנות מן הגוים ואין מספר לדיני שביעית כמו שכתבו התוספות פ' לולב ואם יש מי שיכול ליזהר ולעמוד בה תבוא עליו ברכה. נאם המבי"ט: שלז טופס פרק מפרקי ההסכמה שלק"ק גרוש שבקושטנטינה יום ד' ד' לניסן שנת הש"ט ליצירה פור איל סי מיג' אנטי ניגונוש אומריש דיל ק"ק קיא' מנין די דייז לייגארי' אין כינגונו דילוש טיינפו' פור נינגונה קאוזא קי' פואירי נון פואיראן שאלירסי אי רינו ואר קהל אין נינגונה דאי לאש פארטיש קי' פואירי ני אירסי טודוש' גינטוש אין אונידאת אי קונסיירטו אה ניגנון קהל די טודאש לאש קהלות קי שון איל דיאה די אוי אינישטה סיבדאד מאש סי שיקישיירין סאליר סיאן דישפארטידו' פור לאש קהלות קי נון אייא אין ניגנון קהל דייז גונטוש