מעשה רקח על הלכות נדרים ט:יט

הנודר מיורדי הים וכו'. משנה וגמרא דף ל' ומרן ז"ל הביא דברי הר"ן דלהאי לישנא נודר מיורדי הים אף בהולכים מעכו ליפו בכלל מדלא פירש מידי ארישא וכו' ע"כ ומדהביא דברי הר"ן אלו משמע דגם רבינו סובר כן וקשה דלא ראינו שכתב זה רבינו אפילו ברמז ונראה דטעם רבינו דאם איתא הו"ל למימר חד תני ארישא וחד תני גם אסיפא דאז הוה משמע דמאן דתני אסיפא ר"ל אסיפא וגם ארישא ועוד דלאו הא בהא תליא כמבואר:

נדר מרואי חמה וכו'. שם ובגמ' מ"ט מדלא קאמר מן הרואין לאפוקי דגים ועוברים ופירש"י לאפוקי דגים שבים ועוברין שבמעי אמן שאין חמה רואה אותן שמותר בהם גם התוס' ז"ל כתבו דשאר בע"ח אסורים ומיהו בתבואה ופירות וכל דבר שאין בו רוח חיים שרי אע"ג דחמה רואה אותם דכיון שהזכיר רואי החמה משמע דוקא בעלי חיים שעשויים לראות החמה ע"כ ורבינו השמיט כל זה ולפחות היה לו להזכיר דאינו מותר אלא בדגים ועוברים כדברי הגמ' כמ"ש הרב ב"י בשו"ע סי' רי"ז הן אמת שברוב אלו הדינים לא הזכיר אלא דברי המשנה כצורתה: