מעשה רקח על הלכות נדרים ז:יד

היו וכו' ואם אין עמהם אחר מניח על הסלע וכו'. קצת קשה דהפקר לא מהני אלא בפני ג' כמ"ש רבינו לעיל פ"ב הל' ט"ז וכיון דלא הוי הפקר הרי מהנהו מנכסיו. וי"ל דמ"ש חז"ל דבעי ג' היינו כדי שלא יוכל לחזור בו דמדין תורה אפילו בינו לבין עצמו הוי הפקר דומיא דחמץ למ"ד דתשביתו מתורת הפקר נגעו בה וכמ"ש שם וכיון שכן כאן שכל כוונתו אינה אלא כדי שיאכל חבירו פשיטא ודאי שאינו חוזר בו והעמידוהו על דין תורה ועיין להרב ב"ח ז"ל: