מעשה רקח על הלכות נדרים ז:א

שנים שנאסרה וכו' מפני שהיא מצוה. הלשון מגומגם דמשמע דאם לא היתה מצוה היה אסור מפני שנמצא שהוא מהנהו וקשה תרתי חדא דאנן קי"ל נדרים חלין על דבר מצוה כמ"ש רבינו פ"ג והיינו טעמא משום דאסר חפצא אנפשיה ועוד דבגמ' אמרו בלישנא בתרא דכי מהדר ליה מידי דנפשיה מהדר ליה דמשמע שאין כאן שום הנאה וצ"ל דכוונתו מפני שהיא מצוה והוא לא נדר עליה שהוא נדר מההנאה וזו אינה הנאה אלא מצוה וכן דבריו ג"כ בפי' המשנה עיין עליו: