מעשה רקח על הלכות נדרים ה:טז

האוסר פירותיו וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל הליץ עליו והרב לח"מ ז"ל הוסיף להקשות על רבינו ומרן ז"ל. אך מתוך דברי הרב לח"מ גופיה יש ליישב כמבואר ועיין עוד להמל"מ וס' צרור החיים ז"ל אך זה שסיים מרן ז"ל ובתרומה אפשר דהוי משום דהוי דבר שיש לו מתירים ע"כ הקושי מבואר שהרי מבואר בגמ' ובדברי רבינו פט"ו דמאכלות אסורות הל' י"א דתרומה הוי דבר שאין לו מתירים גם הרב לח"מ ז"ל הקשה כן ולא תירץ עיין עליו. ומה שאני תמיה עוד דמאן דכר שמיה דתרומה בהך ענינא דהרי מרן ז"ל לא בא אלא להליץ לקושית הראב"ד ז"ל דלמה נאסור הגידולין הא קי"ל זה וזה גורם מותר ואם נטע אגוז של ערלה מותר בפירותיה ע"כ ומרן ז"ל בא לתרץ דנדרים הוי טעמא משום דקונמות חמירי דמפקיעין מדי שעבוד מעתה מה ענין תרומה לזה וכלפי לייא סוף דבר לא נחה דעתי בדברים אלו כלל וצריכים לי עיון: