מעשה רקח על הלכות נדרים יג:י

אסרה עצמה וכו' וא"א בהפרה וכו'. הרב לח"מ ז"ל נתקשה בדברי רבינו דאפילו גבי שאלה לחכם בנדר כזה לא אמרינן הותר מקצתו הותר כולו וכיון שכן אמאי אמר רבינו הכא ואין אומרין בהפרה וכו' ומכח זה כתב דמ"ש רבינו ואין אומרים וכו' לא קאי אדלעיל אלא דין בפני עצמו הוא עיין עליו. ואין נראה כלל חדא דמרן ז"ל ודאי שלא הבין כן מדלא ציין מהיכן למדו רבינו אלא כלל כל דברי רבינו בדברי חכמים דפליגי (אר"ש) [אר' ישמעאל] ואר' עקיבא ועוד דמה יענה הרב לח"מ ז"ל לדברי רבינו בפי' המשנה שכתב ואפילו היה נדר אחד ולא יהיה דין זה דין נדר שהותר מכללו הותר כולו לפי שהיתר הנדרים אינו הפרת נדרים וכו' הרי דעליה קאי וכ"כ הרע"ב ז"ל וא"כ כשכתב רבינו אסרה עצמה בתאנים וענבים היינו אפילו במציאות שנכללו שניהם בנדר אחד וכמ"ש בפי' המשנה וק"ל: