מעשה רקח על הלכות נדרים יא:ב

כיצד וכו' ונדרו נדר אחר אפילו בסוף שנה זו וכו'. מרן הקדוש הקשה על רבינו ממ"ש שם כיון דתני בת י"ב ויום אחד נדריה קיימים בודקים כל י"ב למה לי סד"א הואיל ואמר מר שלשים יום בשנה חשוב שנה היכא דבדקנא ל' ולא ידעה להפלות אימא תו לא ליבדוק קמ"ל ומשמע דטעמא משום דלא ידעה להפלות הא אם ידעה להפלות לא צריך תו בדיקה וכו' וצ"ע ע"כ. ולכאורה היה נראה שהוציא זה ממ"ש שם קודם זה וכיון דתנא בת י"א שנה ויום אחד נדריה נבדקין בת י"ב ויום אחד נדריה קיימים ל"ל סד"א בודקין לעולם קמ"ל כלומר דדוקא מבת י"ב ויום א' ולהלן הוא דאין בודקין כלל הא מי"א עד י"ב לעולם בודקין ואפילו שבנדר הראשון נמצאו שיודעים אפילו בנדר שנדרה אח"ז בודקין ג"כ וכיון שכן שפיר פסק רבינו דכל שנת י"א בודקין אפילו לקולא דהיינו שבנדר הראשון אמרו שידעו אם בנדר השני נמצא שלא ידעו אנו תולין להקל ומכ"ש וק"ו אם בנדר הראשון לא ידעו שבנדר השני צריכים בדיקה ואם ידעו מחמירים עליהם ואלו השני דינים יוצאים משני חלוקות שנשנו במשנה ורבינו העתיק הקלה וכ"ש החמורה אך האמת נראה שאין פשט דברי הש"ס כן: