מעשה רקח על הלכות נדרים א:ל

האומר לאשתו וכו'. ריש פ"ב דנדרים ושאר פרטי דין זה ביארם רבינו בפ"ב הל' י"ג ועיין עוד בריש פ"ב. ומ"ש עוד

אבל וכו' כמו שיתבאר נראה שכוונתו למ"ש בפי"ב הל' ט' בחלוקא דהנאת תשמישך אסורה עלי לא הזכירה אלא גבי האשה דמשמע דבאיש יש לו דין אחר ועכ"פ צ"ל דהכא מדין נדר קאמר אבל בלא זה הרי הוא משועבד לה כמ"ש רבינו שם: