מעשה רקח על הלכות נדרים א:יא

אבל האומר וכו'. משנה ריש פ"ב ופירש"י ז"ל דלא דבר הנדור הן אלא דבר האסור דממילא מיתסרי בלא נדר והר"ן ז"ל דף י"ב פי' דאע"ג דבקריאת שם מיתסרי כיון שאינו אסור לכל דבר האסור מקרי ולא דבר הנדור ע"כ. והרא"ש ז"ל פי' וז"ל ואע"ג דמתסרי ע"י פיו לא הוי דבר הנדור דהא מעיקרא נמי הוא אסור משום טבל ופיו לא אסר אלא התיר שהוציא השיריים מדי טבל ע"כ. וכבר ידוע מ"ש הראב"ד ז"ל ועיין להרב לח"מ ז"ל: