מעשה רקח על הלכות נערה בתולה ג:ג

אין דנין דין זה וכו' וב"ד של כ"ג מפני שיש בדין מוציא ש"ר ד"נ וכו'. מדיהיב הך טעמא משמע דפסק כעולא דאמר בגמרא דסנהדרין דף ח' דבחוששין ללעז קאמפלגי דרבנן ס"ל דחוששין ור"מ ס"ל דאין חוששין ופירש"י אין חוששין ללעז שמא יבאו עדים ויצא קול וישמעו עדים ויבאו ויעידו שזנתה תחתיו וכו' ורבנן ס"ל חוששין ע"כ. אמנם ראיתי לרבינו בפי' המשנה שכתב דהלעז הוא שמא יוציא לעז על השלשה הראשונים שאינם מומחים או שהם פסולין ולפיכך הוסיפו דיינים וכו' ע"כ. וכ"ד התוס' ז"ל שם ד"ה מוציא ש"ר וכו' אלא שקשה טובא דאיך יוציאו זה הלעז הרי כלם רואים שהם מצטרפין עם השניים לדין ואם אינם מומחין או שהם פסולין איך יצטרפו עמהם וכ"ה התי"ט ז"ל אלא שהוא לא הקשה אלא מהפסולין והניח מומחין ולא ידעתי למה ואפשר משום דמומחין אינו כ"כ פיסול לפיסלן אפי' בצירוף ולקושית רבינו י"ל ע"ד מ"ש בתלמוד בכ"מ איכא דשמע בהא ולא שמע בהא ומהם ביבמות דף ק"ט הכל בקיאין בגרושין ואין הכל בקיאין בחזרה ה"נ אפשר דאיכא מאן דשמע דהוצרכו להוסיף ולא שמע שהשלשה ראשונים נצטרפו עמהם ויוציאו לעז עליהם אכן דעת רבינו בידו החזקה נראה שנגרר אחר פירש"י הנ"ל שהרי בפ"ה דה"ס דין ג' כתב דאם לא נאמינו דברי הבעל ובא האב לתובעו בקנס דינו בג' הרי שאנו מחזירין העשרים ולא חיישינן ללעז שלהם וגם מרן ז"ל הביא שם פירש"י ז"ל נראה שגם רבינו מפרש כך וק"ל: