מעשה רקח על הלכות כלים כג:יא

טלית שהיא מדרס וכו' אע"פ שעדיין נשתייר בה כדי מעפורת וכו'. זהו כלישנא בתרא דרב הונא משום רבי ישמעאל בר יוסי בחולין דף קכ"ד ואיכא התם לישנא קמא דרב הונא משום ר"ש בר יוסי דקתני לא שנו אלא שייר בה כדי מעפורת אבל שייר בה כדי מעפורת חיבור. אך קשה דבזבחים דף צ"ד משמע דהלכתא כלישנא קמא שהרי פריך מינה אאוקמתא דבעי שישייר כדי מעפורת משום בגד ומשום דכדי מעפורת לא הוי חיבור אלא מדרבנן ורבינו פסק כההיא בפ"ח דמעשה הקרבנות הל' י"ט שכתב בגד (שניתן) [שניתז] עליו דם חטאת חוץ לעזרה קורעו ומכבסו בפנים וצריך להניח בו שלם כדי מעפורת לפי שנאמר בגד ואע"פ שהוא טמא מדבריהם וכו' ע"כ וזה הוי היפך מ"ש כאן. וראיתי להרב לח"מ ז"ל שם שנדחק דרבינו מפרש דלישנא קמא קאי אעיקר מתני' ולא אדברי רב נחמן אמר רבה בר אבוה דמפרשה בטבולת יום וכו' ולישנא בתרא קאי עליה דס"ל דאיירי בטבולת יום דוקא וכו' עיי"ש. ואחרי המחילה הראויה דוחק גדול הוא וכמו שהעיד הוא ז"ל עליו חדא דדברי ר"נ נראין מוסכמין בתלמוד שהרי רב יוסף הליץ בעדו לקושיית רבא ולא השיב לו ועוד הקשה מההיא דהמפשיט בבהמה והמפשיט בשרצין ותירצו על נכון ועלייהו קיימי דברי רב הונא וכו' ועוד כיון דתרי לישני סתמא מיתנו מנ"ל לחלק בהו ואדרבה הך לישנא קמא אית לן לפרושי אדסמיך ליה ולא לומר בהיפך לכך נראה יותר דרבינו גבי טומאת טבולת יום נמשך אחר טעם ר"נ דמגו דלא חס עלה ואטבלה לא חייס עלה וקרע לה כולה (דהכי נראה דגריס רבינו) וכיון שהוא עתיד לחתכה הרי היא כחתוכה כולה דכל העומד לחתוך כחתוך דמי ולכך אפילו שייר כדי מעפורת לית לן בה משא"כ גבי דם חטאת דאינו עתיד לחתכה דהרי אבגד קפיד רחמנא לכך הוצרך רבינו לטעם דאף דכדי מעפורת הו"ל טומאה מדבריהם כיון דבעינן בגד לית לן בה ובהכי עלו דברי רבינו כהוגן לענ"ד. שוב ראיתי להמל"מ ז"ל שהאריך הרבה בזה עיין עליו: