מעשה רקח על הלכות כלים יח:יג

כדי סיכת אדם קטן. לשון המשנה פרק ב' דכלים מכדי סיכת קטן וביאר שם רבינו כדי סיכת אדם קטן ע"כ ופי' זה מגומגם דלא נתן שיעור לקטנות ואם נאמר שהוא בן יומו אכתי לא ידענו אם הוא כדי סיכת כולו או מקצתו או אבר מאיבריו ובפ"ד דעדיות תנן הסך בשמן טהור ונטמא וטבל וכו' כדי סיכת אבר קטן ובפי' המשנה כתב שם רבינו שהוא כדי סיכת אצבע הקטנה מאצבעות היד ע"כ משמע דמפרשה אאדם גדול ובספ"ב דטומאת אוכלין סתם כלשון המשנה כדי סיכת אבר קטן אמנם בפי"ח דהלכות שבת הל' ב' פסק שמן כדי לסוך אצבע קטנה של רגל קטן בן יומו והיא מסקנא דגמרא בשבת דף ע"ח ואנחנו לא נדע טעמו של רבינו והתוס' יו"ט ז"ל בעדיות כתב דרבינו היתה לו גירסא אחרת עיי"ש ועם כל זה אכתי קשה כמבואר הן אמת דממ"ש לקמן ונשאר מקרקעיתו חרס המקבל כל שהוא וכו' יש ללמוד דבאבר קטן של קטן בן יומו קאמר דומיא דשבת והר"ש והרא"ש והרע"ב ז"ל פי' הך מתני' דבאבר קטן של קטן בן יומו קאמר וילפי לה מההיא דשבת: