מעשה רקח על הלכות תלמוד תורה ב:א

מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך. נראה דט"ס נפל בספרים וצריך להקדים פלך למדינה דפלך היינו אפרכייא וכמה מדינות איכא בפלך וכ"כ רש"י פרק לא יחפור והוא מוכרח מהגמרא דהא בתחילה תיקנו בכל פלך ויהושע בן גמלא התקין גם בכל מדינה ועיר מפני שאל"כ היתה תורה משתכחת מישראל:

וכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחרימין את אנשי העיר וכו' ואם לא הושיבו מחרימין את העיר. ובגמרא אמר ריש לקיש לר' יהודה נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה רבינא אמר מחרימין אותה ופי' רש"י ז"ל מחריבין איכא שיור מחרימין ליכא שיור ע"כ משמע דס"ל דמחרימין דקאמר היינו לשון חורבה לגמרי כמו והיתה העיר חרם והשתא קשה אמאי נייד רבינו מפירוש רש"י ז"ל ופירש דמחרימין היינו לשון חרם ממש שכתב מחרימין את אנשי העיר ותו דלפי דברי מרן שכתב דרבינו קיים שתי הלשונות קשה דהו"ל לפסוק לחומרא כחד מהנך ואמאי פסק כתרווייהו וי"ל דרבינו פסק כרבינא וס"ל דרבינא לאוסופי על ר"ל אתא והיינו טעמא דר"ל קאמר לעיל דאין העולם מתקיים וכו' ואין מבטלים התינוקות אפילו לבנין בית המקדש א"כ על כרחך עונשם גדול שהרי קיום העולם תלוי בזה ורבינא מסתמא לא פליג ההך אלא דס"ל דקודם החורבן יש להחרים את יושבי העיר ואם לא ישמעו אז מחריבים את העיר עצמה כסברת ר"ל ולהכי נקט רבינו מחרימין את העיר בסוף ואפשר שזו היא כוונת מרן אף שסתם דבריו והפר"ח ז"ל כתב כן בסתם יעו"ש ורש"י ז"ל ס"ל דרבינא לאחמורי טפי מר"ל אתא: