על שאכל בשבת ועל הנשאר. דבר זה לא מצאתיו בירושלמי שיצטרך לעשר גם על מה שאכל ואולי רבינו מפרשה הכי מכח דלא התירו דבר זה אלא במציאות ששכח לעשר קודם השבת כדתנן במתני' וכיון שלא התירו אלא בשוגג דוקא כמ"ש שם מוכח דבקושי הוא שהתירו דבר זה וכיון שכן דין הוא שיעשר גם על מה שאכל: