מעשה רקח על הלכות מעשר א:טז

המפריש מעשר וכו'. לשון התוספתא פ"ו דברכות היה מהלך להפריש תרומה ומעשרות ורבינו לא הזכיר כאן תרומה גם בהלכות תרומות הזכיר ברכת אכילתה בסוף ההלכות ואין לומר משום דתרומה אין לה שיעור מן התורה כמ"ש שם רפ"ג דסוף כל סוף כיון שנתחייב מה"ת להפריש אפילו חטה אחת למה לא יברך עליה ועוד דכיון דחכמים קבעו לה שיעור למה לא יברך דומיא דכמה מצות דרבנן שוב ראיתי שהזכירה בפ"ב הל' ט"ז.

ומה שאין מברכין על הפרשת מתנות דזרוע לחיים וקיבה עיין להכנסת הגדולה יו"ד סי' ס"א ויתבאר בהלכות בכורים בע"ה: