מעשה רקח על הלכות מעשר א:י

שהרי תאנה וכו'. עיין מ"ש הראב"ד ולא עוד אלא מקבע נמי קבעה וכתב מרן ז"ל דאינו מכוון דאדרבה מה שהוא קובע הוא מפני שהוא חשוב כבית ע"כ. וכתב עליו הפר"ח ז"ל דנראה שהוא מכוון דס"ל להראב"ד שהוא חייב מן התורה וא"כ מה ראיה מייתי רבינו כדי לחייבו מדרבנן ע"כ. ואני תמיה על זה דהרי הראב"ד ז"ל ס"ל דכל האילנות חוץ מתירוש ויצהר אינן חייבין אלא מדרבנן כמ"ש בהשגה הקודמת ובכמה מקומות ואיך כתב דס"ל להראב"ד שהוא חייב מן התורה: