מעשה רקח על הלכות גניבה ט:ב

אע"פ שהגנב ישן וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב אע"פ שהנגנב ישן, והיא גירסת מתניתא דגנב ישן לא נמצא בתלמוד, ועוד דבגנב ישן ונשען בתוך שנתו על הנגנב פשיטא ודאי דאין זה עימור, דישן אין לו שום כוונה דהרי הוא כמת, אלא ודאי דבנגנב ישן קאמר, וכן מתבאר מדברי הרב המגיד ז"ל שכתב דהבעיא שם היא בגנבו ומשתמש בו ומכרו כשהוא ישן, אי הוי דרך שמוש בכך כיון דבשלשתן היה ישן ולא ניעור מכלל דבחדא לחוד דהוי עימור כשהוא ישן פשיטא דחייב, דשפיר הוי דרך עימור, ומה שסיים הרב המגיד ז"ל וכשנערו אחר מכן ומכרו היא, כלומר דינו של רבינו כאן הוא בשניעור אחר העימור, אף שהגניבה והעימור היה בשינה, ומה שהוצרכתי לזה מפני שראיתי להרב בעל תורת חיים דנראה דגריס אע"פ שהגנב. ונראה לענ"ד פשוט דגם שם הוא ט"ס.