מעשה רקח על הלכות גניבה א:טו

שנים בדמיו והכלי וכו'. אין להקשות דבגמרא אמרינן ישיב דאפילו סובין וכיון שכן, למה לא ישתלמו הבעלים מהשברים, שכבר תירצו התוס' דף י"א [ע"א] ד"ה אין וכו', דגנב וגזלן שאני, משום דכתיב אשר גזל עיי"ש, והדבר מבואר גם כן דגבי מזיק כתיב והמת יהיה לו, ומכאן למדו דהשברים לניזק, כמו שכתב רבינו שם [בהלכות נזקי ממון] פרק ז' דין ח' וכן משמע גם כן בגמרא. [שם]

ואם רצו הבעלים וכו'. משמע דאין הגנב יכול לעכב, וזהו מה שסיים רבינו שומעין להם, ואין להקשות דלמה לא קנה הגנב בשינוי מעשה, דיש לומר דהכא במאי עסקינן בששמו עליו, וכן כתב הרב המגיד ז"ל סוף פרק ב' דהלכות גזילה, והסמ"ע סוף סימן שס"ב נדחק בזה עיין עליו.