מעשה רקח על הלכות תמורה ד:ד

ולד תמורת האשם וכו'. הטעם מבואר דאין אשם בא בנדר ונדבה כמ"ש רבינו פי"ד דמעשה הקרבנות הל' ח':

ואם ילדה זכר וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל לית לן למדחיא לדרב נחמן ורבה בר אבוה מהלכתא לשווינהו טועים ע"כ. איני יודע מה טעות יש כאן דהרי ר' יהושע בן לוי אליבא דר' שמעון קאמר ורבנן פליגי עליה כמ"ש התוס' ז"ל שם לכך היה נראה יותר כתירוץ שני דגירסא אחרת היתה לו לרבינו אף שאין נראה כן מדברי המבי"ט ז"ל בקרית ספר ולענין דברי מהר"י קורקוס ז"ל להשגת הראב"ד ז"ל עיין להרב לח"מ ז"ל: