מעשה רקח על הלכות תמורה ד:ג

השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבעה חי. כתב מרן ז"ל דכך היא הגירסא הנכונה ע"כ וכן גירסת הברייתא שלפנינו פ"ק דתמורה אמנם בהמבי"ט ז"ל דפוס מגדל עוז איתא מצא בה בן שמונה חי וכבר ביאר רבינו פ"א דמעשה הקרבנות דיש חטאת שבאה מבהמה דקה (שעיבורה לחמש חדשים) ויש מבהמה גסה (שעיבורה לט' חדשים) ועיין מ"ש מרן ז"ל דהו"ל לפסוק כר' שמעון בן גמליאל דכל מקום ששנה במשנתנו הלכה כמותו ע"כ כבר הרב לח"מ ז"ל הליץ בעד רבינו גם מלשון הגמרא פרק כיצד מערימים שאמרו קסבר רשב"ג וכו' משמע דהוא ניהו דסבר הכי ואנן לא קיי"ל כוותיה:

שילדי הקדשים במעי אימן הם קדושין. ואין בהם שינוי אלא לענין החלב שאין מקטירין חלבו אלא חלב אמו לבד ובהא אפילו כלו חדשיו ונמצא חי כמ"ש רבינו סוף פ"א דמעשה הקרבנות עיי"ש: