מעשה רקח על הלכות שקלים ד:ז

מגיהי ספרים. פי' רש"י של כל אדם שאסור להשהות ספר שאינו מוגה משום ואל תשכן באהלך עולה וראו בי"ד שהיו מתעצלין בדבר והפקירו תרומת הלשכה לכך.

צ' מנה בכל שנה. בכתובות דף ק"ה איתא צ"ט מנה ושמא רבינו לא הוה גורס כי אם צ' ומסתברא כדברי רבינו שהוא סך קצוב ומסוים דצ"ט אינו קצוב או ק' או צ' או פ' דאין זה חק שיהא בלי טעם צ"ט דוקא ומדכתב ג"כ מגיהי ספרים דבש"ס ליתיה כלל נראה דגירסא אחרת היתה לו כאמור.

כדי צרכן וכו'. נראה דהיינו טעמא כמ"ש התוס' שם דלא נכלל זה בשוחד לא תקח משום דכל שעה היו יושבים בדין ולא היו עוסקים בשום מלאכה עיי"ש.